לזכרו של עידו רזון

פרידה.

7691

גלעד פלדמן

יום ו', 4/8/2000, 15:53

הי עידו,

זה אני, גלעד.
רציתי רק להפרד, להגיד שלום בפעם האחרונה. לתת ביטוי להרגשה מרירה.

אנחנו מכירים כבר שנים, מהביביאסים ואולטינט הישנה. הייתי קורא ארוכות את ההודעות הארוכות שפרסמת לALL ומעריך את ההומור והעומק שבוקעים מתוכן. עבורי, הידיעה כי אנחנו משרתים באותה יחידה היתה נפלאה. הרגשתי איזה גאוות שיוך שאני אתה חולקים בעצם מוצאנו המשותף, מין הרגשה מוזרה של הזדהות והערצה.
חיבבתי אותך ושמחתי על ההכרות איתך. את ההומור המטורף, המרץ, התום, הענווה. מול זה המקצועיות הבלתי תאומן והשכל החריף בפתרון כל בעיה שהועלתה וכל פרוייקט, לחוץ ומטורף ככל שהיה.

האובדן עבורי אינה ברור וקשה לעיכול. למרות זאת הרבה עבורי השתנה, והרבה בחיי לא יהיה כשהיה.
אתה איתנו, ואנחנו איתך. כולנו כואבים קשות את אובדנך.

שלום עידו.

גלעד

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות