 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפעם הראשונה שנתקלתי בשם "עידו רזון" הייתה אי שם בכיתה ט' בפורום "מסע בין כוכבים" באולטינט, לא ידעתי אז שאנו נהיה חברים, שכל פעם אצטרך פריט מידע טריוויאלי וחסר חשיבות כלשהי כמו שם של שחקן והאם הוא הופיע גם ב"בבילון" וגם ב"מסע בין כוכבים" ומתי עידו תוך דקה היה מחזיר לי תשובה מיידית. או לאחר מכן, שנתקלתי בו בצבא כשהוא פתח לי את הדלת בדרך למדור שהייתי צריך להגיע אליו, תמיד עם צחוק, תמיד עם חיוך, ותמיד ניסה לגרש אותי מהמשרד :) או בכנסי המד"ב השונים, שבו היה פונה אליי בקלינגונית ואני הייתי עונה לו, ולמרות שהפסקתי להשתמש בדרך הזו הוא עדיין המשיך לפנות אלי כך. ורק לפני שבוע ראיתי אותו, צוחק ושמח כתמיד, ופתאום הוא הלך. ככה סתם. הייתי בלוויה, כיסיתי את קברו, הנחתי פרחים , קול יריות הכבוד הדהד באוזני אבל המחשבה עדיין בלתי נתפסת. אבל אני חייב לקבל אותה, עידו לא יחזור יותר. אבל הרבה אנשים זוכרים את עידו, חלק יותר טוב, חלק פחות טוב, אבל כולם זוכרים אותו לטובה. כי פשוט לא היה דבר רע בך. אני אפרד ממך באימרה בקלינגונית כמו שאתה נפרדת ממני בפעם האחרונה. Ido, puqloD Nissim vi'tich Razon: BI'tIqDaq HoSna' tu'lu תרגום : כח אמיתי בא מהלב.ולך היה המון לב. היה שלום חבר יקר, חגי יעקובסון. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |