לזכרו של עידו רזון

Ido.

כרמי	יום ו', 4/8/2000, 11:48

עידו,

הבוקר כששמעתי, משהו מת בי. ככה פתאום, ללא שום אזהרה, חלק ממני מת והלך איתך.

עידו. היית בשבילי הרבה יותר מסתם חבר וירטואלי, למרות שמאז אולטי לא דיברנו הרבה.
היית אחד מאותם מעטים שאפשר היה לראות בערוץ ככה מה שנקרא "מאולטי הישנה" שגרם לי תמיד להרגיש טוב, להרגיש בבית, זה היה כמו לבוא למקום מלא זרים ולראות פתאום פרצוף מוכר.

עידו, השתחררתי אתמול לאחר 3 שנים בצה"ל, מדוע לא תוכל אתה להגיע ליום זה?

ו.... עידו? ... כואב לי.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות