 |
באופן כללי אני שותף לחשד שהעלו הרדיולוגים.
למה שרופא מומחה מארה"ב או מצרפת ירצה לעבוד מול פציינטים ישראלים? ישראל אינה נורבגיה, שוויץ או בחריין, אנחנו לא יכולים להתחרות במדינות המערב האחרות בתשלום עבור שירותי בריאות. בנוסף, בהחלט מחשיד שרופא ממדינה מסויימת יעדיף לעבוד מרחוק במדינה אחרת; אם הייתי שומע על רופא מומחה ישראלי שמעדיף דווקא לעבוד מרחוק מול מטופלים צ'כים או פולנים בהחלט הייתי מרים גבה.
לרוב כדי לקבל רשיון בישראל צריך לעבור בחינות ותקופת נסיון. גם אם יגיע לפה המומחה מספר 1 בעולם מהארוורד עדיין יאלץ לבצע לפחות חודש של "הסתכלות", אז פתאום אפשר לוותר עליה? אם כבר להיפך, אנחנו לא נקבל את אלו שהם "מומחה מספר 1" מהמדינות הללו, אלא בדיוק את רופאים שאותה "תקופת הסתכלות" קיימת בגללם - אלו שאי אפשר להיות בטוחים לחלוטין באיכות הרפואה שהם מספקים.
בנימה אישית, יש לי יחסים מורכבים עם "רפואה מרחוק". בגדול אני מרגיש שלעיתים "רפואה מרחוק" היא "חצי רפואה", אך מאידך יש דרישה ל"חצי רפואה" ולעיתים גם מטופלים וגם רופאים מעדיפים לקבל ולתת "חצי רפואה" משיקולי נוחות ועלות. עם זאת, חשוב לזכור שישראל אינה קנדה ורוב הפציינטים לא צריכים לנסוע 4 שעות כדי להגיע לרופא עור. המחסור שנוצר אינו מחסור ברופאים זמינים גאוגרפית, אלא בכאלו הזמינים בקבועי זמן סבירים. כמו בתחומים רבים בישראל - ידוע שנים מראש שיווצר מחסור, אבל אף אחד לא מתעסק בפתרונות תשתיתיים אלא בכיבוי שרפות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש