|
||||
|
||||
בישראל המצב עוד קיצוני יותר. הוצאות הבטחון המוגדלות בשנות השבעים והשמונים היו אחד הגורמים המרכזיים לקריסה הכלכלית של שנות השמונים. הירידה המתמשכת בשיעורו של תקציב הבטחון מתוך התמ''ג בעשורים הבאים היתה גורם חשוב בפריחה הכלכלית בעשורים הבאים. עליה חדה בשיעור הוצ הביטחון מהתמ''ג בשנים הקרובות נראית מחויבת המציאות, והיא תהווה גורם ממתן חזק. |
|
||||
|
||||
> הירידה המתמשכת בשיעורו של תקציב הבטחון מתוך התמ"ג בעשורים הבאים היתה גורם חשוב בפריחה הכלכלית בעשורים הבאים. לא הפוך? התמ״ג גדל ( = הכלכלה פרחה) ולכן תקציב הבטחון נהייה קטן יותר ביחס אליו. |
|
||||
|
||||
זה היה תהליך ארוך טווח שהזין את עצמו. אבל קודם ירדו הוצ הבטחון ואז צמחה הכלכלה ואז ירד עוד חלקן של הוצ הבטחון בעוגה וגלגל חוזר. כשחלקן של הוצ הבטחון בתמ"ג גבוה מ 15% הכלכלה פשוט נחנקת. מ 1950 עד 1966 היה ממוצע ההוצאה לבטחון קצת פחות מ 9% מהתמ"ג. מ 1967 עד 1972 הוא היה קצת פחות מ 20% מהתמ"ג. בשש השנים 1973 ועד 1978 היה ממוצע ההוצאה לבטחון 25% מהתמ"ג! הממוצע 1978 עד 1985 היה שוב 20% מ 1986 ועד 1991 קרוב ל 14% מ 1991 ל 1995 היתה ירידה חדה מ 12% ל 8% (לראשונה חזרנו לרמות שלפני ששת הימים) ומאז 1995 עד 2020 ירידה עקבית ומתמשכת (מ 2003 ממש מונוטונית) עד ל 5% ב 2020. תכלס מששת הימים עד 1991 הוצאות הבטחון חנקו את הכלכלה. כאשר הן צנחו בשנות התשעים ל 8% הכלכלה התחילה לטוס, ואז את החלק האחרון מ 1995 ועד 2020 אפשר לייחס לצמיחה כמנוע. _______ מקור הלמ"ס- הצריכה הציבורית הביטחונית והצריכה הציבורית הביטחונית המקומית, כאחוז מהתמ"ג, מהמקורות ומהמקורות נטו (במחירים שוטפים) |
|
||||
|
||||
לא לגמרי משוכנע. יש הבדל בין "ירדו הוצאות הבטחון" לבין "ירד חלקן של הוצאות הבטחון בעוגה". בשנות התשעים הייתה עלייה חדה בהגירה לישראל שהגדילה מאד את העוגה. יכול להיות שבאותה עת הוצאות הבטחון לא ירדו, אבל בכל זאת ירד חלקן בעוגה? כהדיוט נראה לי שלא אמור להיות מתאם גבוה בין גודל האוכלוסיה או גודל הכלכלה לבין הוצאות הבטחון (בגלל שיש יותר תושבים או שהם יותר פרודוקטיביים צריך יותר צוללות?) לי נראה שלוח 3 הוא שמראה מתי היו "הוצאות בטחון מוגדלות" ושם התמונה פחות פשוטה מהתיאור של לוח 4. הזינוקים בייבוא הבטחוני ב-67 וב-73 לא מפתיעים, אבל מה רבין קנה לנו באמריקה ב-87? בכל אופן, ב-90, 91, ו-93 עלו הוצאות הבטחון ואם מסתכלים מרחוק על 1995 עד 2020 (נגיד ממוצע מתגלגל על שלוש שנים) אז הוצאות הבטחון ממשיכות לגדול במתינות, אבל המשק גדל יותר. |
|
||||
|
||||
כשאני מסתכל מהפן המאקרו כלכלי, אז הוצ הבטחון גדלו בעשרים השנה האחרונות כי הן יכלו. לדוגמה- תוספת הרמטכ"ל השערורייתית לשכר אנשי הקבע. הכוונה ב"יכלו" הוא שמשקלן בתמ"ג לא גדל, ואף ירד בזכות הצמיחה. הצמיחה אפשרה גם להגדיל את התמיכות בכל מיני מגזרים לא יצרניים. אחרי ששת הימים ועוד יותר אחרי יום כיפור הוצ הבטחון גדלו מחוסר ברירה. הן גדלו לשיעור שחנק את הכלכלה וכמעט מוטט את המדינה כלכלית. הנקודה היא שקל למשק לצמוח כאשר משקל הוצ הבטחון מהתמ"ג נמוך, וקשה לו לצמוח כאשר משקלן גבוה. כאשר משקלן גבוה מאוד הן אבן ריחיים עצומה על צוארו של המשק. תמקד במה בדיוק אני צריך לשכנע אותך? |
|
||||
|
||||
לא צריך לשכנע. כשמצב הבטחון ירוד (למשל עכשיו) המשק ניזוק. בין המנגנונים התורמים לקשר הסיבתי הזה: גיוס מילואים מקטין את התפוקה, פינוי יישובים כנ״ל, סגירת מערכת החינוך גם (ובטווח הארוך, חבל אבל אין מה לעשות: לילדים האלה, בממוצע, תהייה פחות השכלה ופחות כישורים ולכן, בממוצע, פריון העבודה יפגע), חוסר ודאות גורר קיטון בהשקעות מבית ומחוץ. כשמצב הבטחון ירוד הצריכה הציבורית הבטחונית עולה בשיעור גבוה מהרגיל1. בין המנגנונים התורמים לקשר הסיבתי הזה: גיוס מילואים, חידוש מלאים. קל לראות לכן שכשמצב הבטחון ירוד, היחס בין הוצאות הבטחון לבין התוצר גדל, והמנגנונים התורמים לקשר הסיבתי הזה כוללים את כל האמור לעיל. קצת תמוה בעיני להתחיל את האנליזה מהסתכלות על היחס בין הצאות הבטחון לבין התוצר ולהסיק "יחס גבוה בין הוצאות בטחון לתוצר חונק את הכלכלה" (מה המנגנונים התורמים לקשר הסיבתי הזה?), כשאפשר בקלות להתחיל אותה מהסתכלות על משתנה בלתי-תלוי (מצב הבטחון) שמשפיע על היחס הנ״ל (באמצעות המנגנונים שנסקרו). 1 עד כה נמנענו מלהתייחס לסיוע חוץ, אבל אפשר להזכיר מצד אחד את הסיוע האזרחי הנדיב בשנות התשעים שהוזכרו לעיל ("הערבויות") מחד ואת חבילת הסיוע הבטחוני המתבשלת בקונגרס כעת מאידך. נראה לי סביר שגם ב-73-74 ואחרי קמפ דייויד הסיוע האמריקאי איזן הרבה מהייבוא הבטחוני, אבל מסכים שבעשורים האחרונים לסיוע החוץ יש ערך שולי. |
|
||||
|
||||
תוספת קטנה שדילגת עליה - סגירת מערכת החינוך משאירה בבית מיליוני הורים לילדים בגילאי גן עד יסודי, זו פגיעה מאד משמעותית ומיידית בכלכלה. כשזה מתארך, חלק מההורים גם יאבדו את משרותיהם. |
|
||||
|
||||
מה שאמרת נכון, אבל לא מסביר את הקריסה הכלכלית של ישראל בהילוך איטי מ 77' ל 84'. קריסה שכללה היפראינפלציה ואובדן יתרות המט"ח. אמנם הוצ. הבטחון לא היו גורם יחיד לקריסה, אבל הן היו גורם משמעותי. ומצד שני- מ 95' ועד היום מצב הבטחון ידע עליות ומורדות, אבל הצמיחה הכלכלית היתה איתנה, כולל צליחה מזהירה של המשבר הפיננסי העולמי ב 2008. |
|
||||
|
||||
דומני שבשנות האינתיפאדה השנייה 2000-2003 המצב הכלכלי היה לא איתן בכלל. |
|
||||
|
||||
כן. נושא אחר - מתי תפתח שנת הלימודים האקדמאית? ומהי משמעות הדחייה לטווח ארוך. בקורונה היו חלופות, מה אפשר לעשות לבנתיים? איך התנהלו בעבר לנוכח מלחמות ארוכות. |
|
||||
|
||||
משבר הדוט-קום שהפיל איתו את מגזר ההייטק, הקטר של הצמיחה. שוויי הגיוסים (כלל שהיו בכלל) נחתכו לעשירית. ב 2003 קניתי מניות של חברת הייטק ישראלית בנסדק בשווי חברה נמוך משווי המזומנים בקופתה, והיא לא היתה היחידה. |
|
||||
|
||||
לפי הנתונים המצטברים הפגיעה בכלכלת המדינה בחודשיים האחרונים נראית מסיבית. הגרעון הממשלתי טס לשמיים, כצפוי, ולא נראים צעדים כלכליים להתמודד איתו. קופסאות תקציביות זה לא פתרון, זה חלק מהבעיה. מס על משקאות ממותקים זאת טיפה בבקבוק. כמו הבדיחה ששואלת איך קוראים לאוניה מלאה בעורכי דין שטבעה בים. |
|
||||
|
||||
אני שומע לא מעט נבואות שחורות בעניין הזה, והנה חוט הזהב שהצלחתי, בדוחק, לשזור בענן: נראה שהממשלה מבינה שסופה קרוב ונוקטת מדיניות אדמה חרוכה עבור זאת שתחליף אותה. |
|
||||
|
||||
הממשלה מבינה שסופה קרב, אה? באותו יום שכתבת את התגובה הזו, אני פרסמתי את זה בטוויטר: |
|
||||
|
||||
אני רואה שאתה מכיר את הז'אנר - למשל זה או זה (יש גם שיר, אבל אחסוך אותו מן הציבור) |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח מה יותר מגוחך ו/או עלוב. השמאלנים התמימים שחוגגים כל פעם מחדש שתם עידן נתניהו או הימנים התמימים שחוגגים כל פעם מחדש שיש דבר כזה עידן נתניהו. |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי ששכחתי את מייסד האסכולה, נדמה לי בשנת 99'. באשר לטענתך: אני חושב שרוב תומכיו, מתנגדיו ופרשניו של רוה"מ, כמו גם היסטוריונים עתידיים, יסכימו שיש דבר כזה "עידן נתניהו". באשר לעליבות, כמי שהשתייך הן למתנגדיו והן לתומכיו של הלה, איני רואה דבר בזוי בעמדתם של מי מן הצדדים. אלו רואים בנתניהו מארה ואלו רואים בו ברכה, כאשר הרוב בשני הצדדים מונע מאהבת המדינה ומבטא עמדה פוליטית לגיטימית. |
|
||||
|
||||
בוודאי שיש דבר כזה. הביקורת היא לא על זה שיש, אלא על זה שיש על מה לחגוג. אף אחד לא אמר שזה לא לגיטימי להיות פתטי. |
|
||||
|
||||
''הרוב בשני הצדדים מונע מאהבת המדינה'' - אכן, וכך נגיע לגיהנום משני כיוונים נגדיים. |
|
||||
|
||||
בגלל שנגיע משני כיוונים יהיה פקק ענק לפני השערים, אנשים יירדו לעשות פיקניק על הדשא, יתחברו ביניהם, ובפוקס לא נכנס. |
|
||||
|
||||
לפעמים הפיקניק בדשא הוא הגיהנום (ז'.פ. סארטר) |
|
||||
|
||||
מה זה אומר, למעשה, להיות "מונע מאהבת המדינה"? האמנם הרוב משני הצדדים (או, אפילו מאחד הצדדים) "מונע מאהבת המדינה"? איך אפשר לדעת מתי אדם "מונע מאהבת המדינה" ומתי הוא לא? האם להיות "מונע מאהבת המדינה" כולל גם את הרצון שחלק ממאפייניה ישתנו (אדם שמונע מאהבת אדם אחר יכול לנסות לשנות חלק מהמאפיינים של אותו אדם) או הערצה עיוורת למדינה כמו שהיא (כמו תינוק שמעריץ את הוריו או כמו אהבה ליצירת אומנות)? ואם זה הראשון, האם יש שינויים במדינה יגרמו לאותו אדם שמונע מאהבתה להפסיק לאהוב אותה? האם יש שינויים במדינה שיגרמו לאוהב לחשוב שהיא כבר לא אותה מדינה שאהב? _____ (אני שואל בשביל חבר שלא רק שלא מסוגל לאהוב מדינות אלא אפילו לא להבין איך זה אמור לעבוד) |
|
||||
|
||||
וגם אם נניח שהם מונעים מאהבת אמת ללא תנאי, נו אז? לך תסמוך על אוהבים שיבחרו במה שיטיב עמם ועם מושא אהבתם. גם הסיפור של רומיאו ויוליה מונע מאהבה. |
|
||||
|
||||
ברור למשל כשמש בצהריים שהמפלגות החרדיות הפרזיטיות לא מונעות מאהבת המדינה. הן מכריזות על כך בפומבי ובלי בושה. ולכן כל תיזת ה'סימטריות' הזו עומדת על כרעי תרנגולת כפרות. |
|
||||
|
||||
מס על משקאות ממותקים זה לא טיפה בבקבוק אלא סתם איום של סחטן אחד על סחטן אחר. |
|
||||
|
||||
עכשיו, כשביטול המס בוטל, סיום תרגיל הפליק פלאק של נתניהו כבר יסכן את סימון בילס. פליק 1: https://twitter.com/i/status/1585671060288151552 פלאק 2: https://www.ynet.co.il/health/article/r1oznf0093 פאק 3: ? |
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון, בינתיים ביטול ביטול המס בוטל. |
|
||||
|
||||
היה חסר ביטול אחד בתגובה שלי למעלה. למיטב ידיעתי השתלשלות העניינים, נכון לרגע זה: - ליברמן הטיל מס. - סמוטריץ' ביטל אותו. - סמוטריץ' הודיע על ביטול הביטול. - סמוטריץ' הודיע על ביטול ביטול הביטול. הטענה ששר האוצר בטלן מעולם לא נראתה גם מופרכת וגם נכונה כל-כך! ___________ ונתניהו? היה פעם מערכון (הגששים? אורי זוהר ושייקה אופיר? יוסי בנאי?) בו מתנהל דיאלוג כשאחד הצדדים משנה את עמדתו מקצה לקצה והשני נחפז להסכים איתו. הביצוע של ראש הממשלה לא נופל מהם. |
|
||||
|
||||
זה לא קשור ישירות לפתיל, אבל ראיתי כתבה שבה נטען שהמס לא השפיע על צריכת המשקאות הממותקים. לטענת הכתב היתה ירידה מיד לאחר הטלת המס, אבל בחודשים אח''כ הצריכה תקנה את עצמה וחזרה למספרים שלפני המס. אם זה נכון, אז החרדים (שלא לומר העניים) צודקים בעניין זה ומדובר במס מיותר. אפשר להסתפק בהודעת משרד הבריאות על המוצר בדומה לכל אותם מדבקות עגולות ואדומות שאפשר למצוא על כל מוצר טעים שתוכלו למצוא בסופר. |
|
||||
|
||||
זה לא מה שאני הבנתי. שוב: בלי ציון מקור ("ראיתי כתבה" לא ממש עושה את העבודה) קשה לדעת אם לא מדובר בגוף אינטרסנטי. |
|
||||
|
||||
באותו עיתון אתה יכול למצוא כתבה פחות נחרצת |
|
||||
|
||||
הכתבה אליה קישרת היא ממועד מוקדם יחסית ועוסקת בעיקר בהשערות (סקר וכאלה - ואני לא יודע אם הסוקרים לוקחים בחשבון שלצרכנים כבדים של שתיה קלה יש אינטרס לשקר). הכתבה שאני קישרתי מתבססת על נתונים לגבי הירידה בפועל בצריכת משקאות ממותקים, כנראה גם בעקבות הטלת המס (לפחות בחברת יפאורה, ואין סיבה טובה להניח שזה שונה בחברות אחרות). אבל החלק החשוב בכל הפארסה הזאת הוא הזיגזג הנלעג של שר האוצר ובעקבותיו של מנהיגנו הדגול. כביכול המסמוטרץ' החליט להחזיר את המס מתוך דאגה לבריאות הציבור, עד שהחרדים התרצו בשאלת הבחירות לרשויות המקומיות ולפתע בריאות הציבור כבר לא מושפעת מתשעים כפיות סוכר בבקבוק. |
|
||||
|
||||
מזכיר לי מועדון דיבייט. קודם אתה בוחר עמדה, ואז מגן עליה בלהט. ואז מחליפים לך את הכרטיסיה, ואתה מגן על העמדה הנגדית. |
|
||||
|
||||
ואולי הנושא עדיין בסופרפוזיציה, ורק מול הקופה הרושמת בסופר תתברר הפוזיציה לכל אחד מהלקוחות בנפרד. מדברים המון על רפואה מותאמת אישית, והנה אומת הסטארטאפ היא הראשונה להחיל מס מותאם אישית, ועוד בעיצומה של מלחמה! כפיים. |
|
||||
|
||||
רציתי לומר שכל המדינה בסופרפוזיציה, אבל למען האמת היא כבר קורסת. |
|
||||
|
||||
זה היה יכול להיות ויץ החודש אם זה לא היה כל כך כואב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |