|
||||
|
||||
קראו לי ואז התחרטו, אמרו להכין תיק ולהיות מוכן. מאז אני ממתין לקריאה. נע ונד בבית בין אישתי והילדים, עובד מהבית בערך 4 שעות ביום, יש ימים בהם אני מעורב ושמח ולעומתם ימים בהם אני מחובר לחדשות ועצוב או פשוט מסתובב כזומבי ללא הבעה. אני די חרד אבל משתדל לא להראות סימני חרדה. לפעמים אני חושב שעדיף היה כבר להיות מגוייס ולצלול ישר לקחלת החוסר שינה, המדים והזיעה כדי לא להרגיש חסר מעש בבית |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |