|
||||
|
||||
הכרתי את עידו מאולטינט, כמו רבים אחרים. לאולטינט התחברתי בערך באותו הזמן שהוא התחבר, לפני 5-6 שנים, ומתחילת דרכו הוא היה בולט בחוש ההומור שלו, בחכמתו והידע הרחב שלו, ומעל לכל, בנכונותו לעזור לזולת עם כל כשרונותיו אלו. לא פעם קרה שהוא התחבר לאינטרנט בשביל לבדוק משהו באיזה מילון או אתר איזוטרי כדי לענות על שאלה שאף אחד זולתו היה מצליח להשיב עליה. למרות שבזמן האחרון הוא החל להתרחק מהדואר, ולא היה מחובר באותה מידה כמו תמיד, עדיין היה שומר על קשר, אם באמצעות האינטרנט (ICQ, IRC) ואם באמצעות הגעה למפגשים, כל פעם שהיה אחד. ההודעה הפתיעה אותי לגמרי.. רק ביום שני האחרון ראיתי אותו בפגישה, והוא היה נמרץ ומלא חיים כתמיד.. וכעת, להתרגל לרעיון שהוא מת, נהרג, שאני לא אראה אותו יותר, ולא אקרא הודעה שלו או אראה שורות שלו ב-IRC, שלא אדבר איתו.. למחשבה הזו קשה להתרגל. קשה להאמין שלא מדובר בבדיחה חולנית במיוחד, והתקווה שזה אכן לא קרה רק מגדילה את הכאב.. עידו, היית אדם נהדר, והיתה זו זכות להכיר אותך. יהי זכרו ברוך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |