|
פן רלבנטי יותר של זכויות יוצרים במדע לעניין הדיון על נאפסטר, הינו זכותם של הממציאים ישומים מסחריים על רעיונותיהם. למותר לציין שהנושא לא נפתר ע"י התבססות רעיון הפטנטים, בין היתר כיוון שפטנט מעניק לך בלעדיות רק למשך 7 שנים, והמאבק על הוכחת ראשוניות וכו' הוא מאבק משפטי יקר מטבעו שתמיד לתאגיד התורן קל יותר לנהל מאשר לממציא הנואש. סקירה יפה של הבעיה היתה לפני כשנה בתכנית בערוץ 8 על המאבק בין ממציא הטלויזיה לתאגיד RCA. התאגיד, ככל תאגיד, התיש את הממציא במאבקים משפטיים יקרים כאשר בו-בזמן הוא מנצל את ערוצי התקשורת שבידו כדי להפיץ את הטענה השקרית שתאגיד RCA הוא שהמציא את הטלויזיה. איתרע גורלו של הממציא (אני פשוט לא זוכר את שמו צר לי), ודווקא אחרי שהצליח לנצח במשפט ולהוציא פטנט על המצאתו, פרצה מלחמת העולם השניה ונסתם הגולל על יצור מוצרי מותרות כטלויזיה. אחרי המלחמה חלפו גם 7 השנים של הפטנט, ואז מיהר תאגיד RCA לפתוח קוי יצור לטלויזיות. ולענייננו, אני חושב שפטנטיזציה היא רעיון זר לצורת המחשבה המדעית (ראה למשל תיאורו של פיינמן על התמלוגים שקיבל על "פטנטים" שהוציא), אם כי קשה לי למצוא פתרון-קסמים שימלא את מקומה של הפטנטיזציה. אולי באמת משהו בסגנון של shareware - הממציא מפרסם את רעיונותיו לעיני כל, וכל מען דבעי המעוניין לישם את רעיונותיו נדרש לשלם לו איזשהוא פרומיל. אך החסרונות ברעיון זה לא נסתרים מעיני.
|
|