 |
גוסטאב פלובר התלונן על מוגבלויות השפה, על החסרים המובנים בתוכה. היא לא מתאימה מספיק כדי להעביר ולבטא את מה שבאמת הסופר רוצה לאמר ומצד שני, את מה שהקורא יכול להבין מהטקסט. "התנים השתינו על העבודות שלי" הוא נהג לאמר.
יצירה אמנותית מטבעה מתרחשת במדיום ציבורי, לא רק דיאלוג פרטי בין הכותב לקורא אלא בין הכותב לקורא כפרטים של תרבות מסוימת, אשר נותנת מרחב פרשני לקורא. הבנה של ספר יכולה לנוע על גבי מנעד רחב של תגובות אפשריות. בקצה אחד של הסקלה ישנה קריאה בספר שיכולה להותיר אותנו מבולבלים ותוהים לגמרי, מבלי שיכולנו לגבש לעצמנו איזה מובן. אנחנו גם יכולים למצוא פרושים מפרושים שונים לספר, אפיזודה או אפילו שורה שירית. הפירושים הללו יכולים להשתנות מאדם לאדם או אפילו לגבי אותו קורא בזמנים שונים. בקצה המנוגד של הסקלה ישנם ספרים שכמעט כל הקוראים בכל זמן שהוא יסכימו לגבי מובנם.
השפה מטבעה איננה מאפשרת התאמה חד-חד ערכית לתוכן אותו היא מנסה לסמל, מה עוד שבמקרה של ספרות, הסמל הזה נמצא תחת הרבה מיקרוסקופים שונים בעת ובעונה אחת, והמקרוסקופים עצמם נתונים בשינוי מתמיד. העדשות דרכן אנחנו קוראים ספר משתנות על פי הנסיון שצברנו בחיינו, על פי הנסיבות הנוכחיות ועוד.
אולם, ישנן שפות מלאכותיות שהומצאו לצורכים מאד ספציפיים ומיוחדים, כמו שפות מחשב או שפה הנדסית. טקסטים בשפות כאלה עמידים מאד בפני לגחמות פרשניות.
איך כל זה מתקשר ספרות זולה?
באנלוגיה, ספרות היא מטא-שפה. הספרים הם האותיות והמילים שאמורות לסמל עבור הקוראים את כוונתו האמיתית של הסופר. כמובן שהמשימה הזו בדרך כלל מועדת לכשלון על פי ההנחות שלמעלה, אבל זה אולי יאפשר לנו להבחין בין סוגים שונים של ספרות.
ככל שהטקסט סגור יותר לפרשנות, הנדסי יותר מבחינת המובן שניתן לדלות ממנו, חד חד ערכי עבור כל קורא ובכל זמן שהוא, הרי שהספר מתקרב יותר לקצה הסקלה של ספרות קלה-זולה-פשוטה. (אני לא מתכוון לרמוז בכלל על ערכה, שזה דיון אחר לגמרי). פאטריק קים מתאים אולי לקבל את נציגות האגף הזה. הסופר הצליח להעביר בצורה ברורה וחד משמעית את כוונתו, וכל קורא מבין בדיוק את אותו הדבר. אלגברה בוליאנית.
בקצה השני של הסקאלה אפשר אולי למקם את ג'יימס ג'ויס שפינגאנס וויק שלו מהווה שפה וספרות שקשה בכלל למצוא קשר בין המסמן למסומן, שלא לדבר על קשרים מרובים. רוב הספרות נמצאת, מן הסתם, בין שתי הקצוותה ללו.
חזרנו, אם כן, לנקודת ההתחלה המובנת מאליה. ספרות זולה היא ספרות רזה ועניה. ככל שאנו מזיחים את הסקלה מפטריק קים לסטפן דדאלוס אנחנו עוברים לשפה עשירה יותר. הכוונה איננה לשפה בה כתוב הספר ולעושר השימוש בה, אלא ליחס בין הטקסט לפרשנות, ההולך ונהיה מורכב יותר. מעניין גם לראות שספרות זולה סוגרת מעגל בו היא נושקת למתמטיקה, והיא היא התגשמות חלומם הרטוב של פורמליסטים ואנליטיקאים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש