 |
|
 |
||
|
||||
 |
Women who seek to be equal הרעיון שתרבות "נשית" היא מונחית קשר (עם הזולת), בניגוד לתרבות ליברלית גברית ששואפת לנצח אותו הופיע גם (ונדמה לי שקודם) בספרה של גיליגןto men lack ambition The voice of Diference. מגדר (זהות מינית במובנה החברתי) היא פונקציה תרבותית, וככזו וודאי שהיא משפיעה על סגנון ההתבטאות (ולעיתים גם על תחומי העניין) של בעליה. יש מי שהושפע להתעסק בלק, שמלות, איפור, וביגוד למינהו. ויש מי שהושפע להתבטא בגסות רוח מלווה חמימות מוח קלה, המאפיינת מגרש כדורגל ביום רע (להדגמה, ראו תגובתו של שי כהן לעיל).אני מאמינה שלמגדר יש (ביולוגית או חברתית) השפעה על תפיסת העולם: לדעתי, השוואה בין סגנון ותוכן הכתיבה של ג'יין אוסטין ווויג'יניה וולף לסופרים גברים בני תקופתן מגלה תפיסת מציאות שונה של גברים ונשים. כפי שציין אחד המגיבים, למרות שהנסיון האנושי בן אלפי שנים, שחרור האישה פרץ רק במאה האחרונה, ועוד הדרך ארוכה לשחרור מלא ואמיתי, שיביא לביטוי מלא של היכולת הנשית בתרבות האנושית. במשך רוב ההיסטוריה האנושית, הקול הנשי, שהוא אכן אחר כפי שגיגליגן מראה בספרה אמפירית (וניתן להראות גם בספרות), דוכא והושתק וכובה. ווירג'יניה וולף מדגימה זאת באמצעות הניסוי המחשבתי המפורסם שהיא עורכת ב"חדר משלך". נסו לדמיין את ג'ודית שייקספיר, מציעה וולף, ומראה, שאת גאוניותה וקולה של אחותו ההיפותטית של שייקספיר איבדנו לתמיד. אנחנו אומנם חיים בעידן אחר, בו נשים (אומנם מעטות יחסית) מגיעות לעמדות מפתח בחברה וזוכות לשוויון יחסי של זכויות. אבל עדיין, כפי שיודע כל מי שמעת לעת פותח עיתון, יש ילדות רבות שחיות בחברה בה זהותן הנשית מונעת מהן כל סיכוי או תקווה להצלחה, בשל התעללות מינית או חברתית בדרגה זו אחרת. מעולם לא ביקרתי באתר "בננות" (אגב, לדעתי, השם הזה די מעליב ולא PC) . אבל לדידי, אתרי נשים באינטרנט הם רעיון מצויין. אינטרנט מגיע לכולי עלמא- אופיו הפתוח (והבלתי מצונזר) יכול לא רק לפתוח לילדה אחת בזמן הגלישה בבית הספר חלון לעולם אחר, אלא גם לפתח דיון נשי אותנטי (ואולי בחלק מהאתרים אף אינטלקטואלי), שישלים את הפער ההיסטורי האדיר של תיעוד החוויה הנשית (לא במובן הפלצני שלה). ודוק: אתרי נשים חשובים לא מפאת תוכנם הנשי "הפמיניסטי" (אף שגם לכאלה יש מקום). הם חשובים בגלל שכמעט בכל תחום תוכן (נדמה לי) יש פרספקטיבה נשית שונה מזו הגברית. נכון, יטען הטוען- הבדלי הגישות מקורם באופי אינדיווידואלי. אני מסכימה: ספר טוב לא משום שנכתב על ידי אישה. אבל בכל זאת, האדם הוא תבנית נוף מולדתו גם באספקט המגדרי. גיליגן בספרה מראה תגובות שונות של בנים ובנות בגיל גן לפתרון בעיות (הפער משמעותי אצלה אמפירית). אם המסקנה הזו נכונה, אז לכל תחום תוכן אנושי- ספרות, משפטים, וודאי שהיסטוריה, ויעידו תלמידי המדעים על תחומיהם, לזווית נשית (במובן החברתי, לאו דווקא הביולוגי) יש השפעה על אופן הניתוח ודרך החשיבה. ובחזרה לציטוט שלמעלה: אלפיים שנה התפתחה תרבות אנושית גברית- במדע, בפילוסופיה, באומנות. קול נשי הוא לא רק קול של אישה כפי שהוא משולב בתרבות זו. זו באמת התחלה יפה, אבל אתרי נשים באינטרנט פותחים חלון לאפשרות אחרת, מרשימה יותר: קול של תרבות נשית אותנטית. ולהגיד על תרבות כזו שהיא תרבות המין והאופנה, זה כמו להגיד על תרבות גברית שהיא תרבות הבירות והכדורגל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק עליך בעניין האפשרות ל-"תרבות נשית אותנטית", שלדעתי הנה אפשרית בדיוק כזו הגברית - כלומר - כלל לא. מדוע? גברים ונשים אינם חיים בואקום. הם חיים ביחד. בכך הם משפיעים האחד על השני. לא אשה אחת ולא שתיים שינו את מהלך ההסטוריה בהיותן "האשה שאחרי" או "שליד" מנהיג כלשהו - אבל זו הדוגמה הנדושה יותר. זכרי כי רוב הגברים *גודלו* בידי אשה. חברה אנושית לא תהיה שלמה ללא אחד המינים, ולכן, לדעתי, עלינו לשאוף לתרבות *אנושית* אותנטית... אם כי אני מוצא את עצם המושג סתירה לוגית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לנשים יש 'צורה שונה להתבונן על דברים' כפי שאת טוענת (ואפשר שאת צודקת) למה הן צריכות לכתוב באתרים/עיתונים המיועדים רק לנשים? האם גברים אינם זכאים להנות 'מהזווית הנשית'? למה אתן צריכות להסתגר ב'גטאות' תרבותיים, באתרי ועיתוני נשים? (שמטבע הדברים אינם נגישים לגברים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קתרין מקינון, תיאורטיקנית פמיניסטית, מייסדת ומנהיגת הזרם הרדיקלי בפמיניזם (והאישה ששכנעה את מערכת המשפט האמריקאית להכיר בהטרדה מינית כעילת תביעה), אכן חושבת שהדרך היחידה לבחינת תרבות ''נשית'' אותנטית היא גטאות, והתיאוריה שלה אכן מטיפה במשתמע ללסביות (אם כי היא עצמה נשואה, לגבר). כלומר, הפרשנות שלך אכן קיימת בספרות ''המקצועית''. אישית, אני לא מסכימה עם גישה זו. ברובד ראשון, גברים יכולים להנות מתרבות זו כקוראים וכמבקרים, בדיוק כמו שנשים נהנות ממוצרט ומניטשה ומאריסטו (וודאי שכך כשמדובר באתרי אינטרנט). ברובד שני, דווקא בגלל דיכוי הנשים במשך רוב ההיסטוריה, קשה מאוד ''לשחזר'' בניית תרבות אנושית מפרספקטיבה של שני המגדרים. מכאן, שממילא כל תרבות נשית שתיווצר כעת תתבסס על הנסיון האנושי המצטבר עד כה, נסיון שהוא גברי בעיקרו. לכן, לדעתי, שיתוף של גברים באתרים כאלה רק יתרום לכך שיווצר שיח פורה ומפרה, שיח אנושי אותנטי (כפי שהעיר ניר). בקיצור, לדעתי, גטאות הם פתרון לא רק לא ריאלי, אלא אף חוסם פיתוח תרבותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקני אותי אם אני טועה אך כזכור לי נשים חינכו את בנותיהן להיות רעיות טובות ובובות וצעצוע מין טוב לגברים ולא ההפך. כאשר אני אומר שנשים חונכו להיות בובות תצוגה אני מתכוון לכך שהן חונכו להתאפר שעות בכדי להראות טוב מול הגבר, ללבוש בגדים שעיוותו את צורתן ופגעו בבריאותן באופן משמעותי, וכמובן היה גם הנימוס אשר הגביל אותם ודרש מהן כח סבל רב. הנקודה שלי היא שאותם האתרים ''הנשיים'' אשר עוסקים בעיקר באופנה איפור וכ'ו אינם אלה שריד רחוק מאותו עבר שלא ממש היטיב עם הנשים וחירותם, האתרים הללו אינם ''אתרי תרבות נשית אוטנטית'' אלה אותה מורשת שהזכרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בא נשאל את עצמנו רגע, מהי תרבות נשית אוטנטית. מאותן סיבות ששולמית הזכירה, העדר תרבות זו בולט יותר מאשר קיומה. לגבי קיומם של אתרי נשים - ולא נשיים, ישנה חיוניות רבה. יחד עם המגמה הגלובלית של האינטרנט - כל אחד יכול לקבל או לעיין במידע מכל סוג כמה שרק יחפוץ, אתרים רבים מתבססים על המגמה הפלורליסטית ועל קיום קהילות. מהי קהילה אם כך? הגדרה מילונית למושג היא: ציבור מאורגן, קבוצת אנשים בעלי עניין משותף קרי דמיון, זהות, שיתוף, השתתפות ואחווה. בא נבחן את זה רגע. דמיון: מין ביולוגי משותף, התמודדות עם התייחסות חברתית על אותו בסיס. זהות: שוב, מין ביולוגי, ו*לא* תפיסה אישית את ה"נשיות" בהכרח. בשלב זה חשוב לציין שזהות מינית, אינה מותנת במין הביולוגי של האדם בהכרח, ויופי שכך. שיתוף והשתתפות: בהגיגים, מחשבות וכו באופן אקטיבי או פאסיבי. אחווה: על בסיס משותף, יצירת תקשורת אוהדת, מתוך כבוד הדדי ולאו דווקא מתוך הסכמה, ללא עוינות, ללא התלהמות, עם הרבה תמיכה. אם יוצאים מהגדרה זו, תחומי העניין שנשים שותפות להם, הם רבים עד אין סופיים ולא מוגבלים רק לקוסמטיקה. הסיבה שדווקא יש מקום רב לשיח נשי, היא עובדת שתיקתנו עד למאה השנים האחרונות - וגם זה באופן תאורתי, כפי שהסטטיסטיקה באייל מוכיחה. במובן מסויים, ישנה הנצחה של עיוולות חברתיות בהתעסקות עם דפוסי מחשבה שהתקבעו אשר מקורם הוא הפטריארכיה - זה מה שקורה במגזינים *נשיים*, שניכנעו לתכתיבים איך אישה צריכה לנהוג. גם אם מתוך רצון להרחיב את גבולות הסטראוטיפ הנשי, בתוך גישה שטוענת לקיום *נשיות* כהתנהגות של נשים, האלסטיות מוגבלת. עם זאת,הדבקות לאתרים הללו כמייצגים האולטימטיבים של השיח הנשי היא עוול כשלעצמה. קיימים אתרים רבים שמהותן שונה, ולראייה, מתחומי ארצנו הדביקה, ישנו פורום נשים בלבד ביואל, שמכיל ערב רב של סגנונות כתיבה וחשיבה, החל מאהבה ועד לפוליטיקה פמיניסטית וקווירית. שיח נשים לאורך זמן, מאפשר את התפוגגות הערפל מסביב לסוגייה מהי נשיות *ואם בכלל היא קיימת* מחוץ לסטראוטיפ הרווח. גם אם המסקנה היא כי נשיות כפי שנתפסת כיום ולאורך הדורות היא תפיסה חברתית מפלה, עדיין יש צורך להחדרתה של התפיסה הזו בקרב חוגים של נשים, דווקא כדי לחדד את הרצוי והמצוי - חוסר השיוויון שקיים בין המינים, וההכרח לקדם את השינוי. עם הצורך בחלל סטרילי מגברים, אני נוטה שלא להסכים כל עוד ברור וידוע כי המקום בעצם עוסק בתכנים פמיניסטים ו"שייך" במהותו לנשים. אולי זה מיותר ובכל זאת אני אדגיש, נשים חינכו את בנותיהן לנשיות, בהיותן חלק מתפיסה רחבה יותר,פטריארכלית, שלא הותירה להן ברירה עד למרד הפמיניסטי, אלא להיות כאלו. אומנם "השחרור הנשי" תאורתית כבר הגיע, אבל לא לכולן לצערי, ובודאי שלא לכולם. כדי שהוא יקרה באמת, לפני הכל, יש צורך בשינוי תפיסתי עמוק, שמתוכו נובע ההכרח בשיח פמיניסטי נשי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |