ובכן, 75259
נעמה הקוראת יום א', 30/6/2002, 23:30
מה עוד התחדש?
נראה כמו שאמינם הוא אותו ילד בכיתה ח', שבליבו מתפוצץ משבר הנעורים.
גם כשהוא מחליט שהתבגר, ההתבגרות היא בעיניו בלבד.
בסך הכל, ולמרות כל הרצון הטוב, מדובר באותו בכיין של אפליה מתקנת, שעצם העובדה שקילל בעבר ועכשיו כבר לא, לאו דווקא מעידה על כך שהתבגר. אולי פשוט נמאס לו מהצנזורה, וצרם לו מעט שבתו כן שמעה את שיריו.

קצת בכיין, קצת מעצבן, קצת יומרני ובעיקר, בעיקר ילד קטן.
המוסיקה כבר לא קשורה לעניין, אך אם כבר אליה הגעתי, שכן לא הרבה השתנה.
הוא נותר אותו ראפר בשקל של שני אקורדים, קצת סינתיסייזר מעוקם והרבה, הרבה חלטורה. מכל הכיוונים.

רע לו בחיים? בסדר, אותי כצרכנית לא מעניינות צרותיו. או שמילא, אם הוא כבר כותב- לפחות שיכתוב בחסד, עד כמה שהוא יכול, ושימנע מלדבר שטויות בניסיון לחשוב שהוא המציא את מכונת הגרוב של המאה.

אמינם היה, ונותר, אותו ילד מסכן עם צרות מהילדות, שחוש הכתיבה, למרבה הצער, לא עשה עימו חסד רב.
אבל ניחא.
ובכן, 75262
דובי קננגיסר • בתשובה לנעמה הקוראת יום א', 30/6/2002, 23:42
מי אמר שהוא הפסיק לקלל? הוא מקלל חופשי, גם בשיר המשותף עם הבת שלו. אני גם די מאמין שהוא מקלל בחופשיות בבית. כאילו, למה לא?
מה שכן, הוא פחות אלים.
סתם מתוך תהייה - מה שמעת ממנו, חוץ מאשר Without Me?
ובכן, 389526
ענבר • בתשובה לנעמה הקוראת יום ב', 5/6/2006, 15:08
אבל זה בעצם הראפ, על מה ראשוניי הראפרים שרו עם לא על צרותהים? הראפ היה דרך להקל על עצמם אחר כך באו כל המתחזים והרוצים להיות..( ואני בהחלט לא מכלילה את אמינם בתוכם אפילו שהוא לבן)

ואם את אומרת שלא מעינין אותך עניינהים של אחרים זה קצת תמוה בעייני הרי כל סרט מספר על חייהם של אחרים וצרותהים של אחרים לא על מי שצופה, וכך גם כל ספר ובחדשות מה מראים? צרות של אחרים
אז למה זה רע כשזה בא בצורת מוזיקה?,
זה הרבה יותר מעניין ומרענן מאשר לקרוא בעיתון או בספר, באותה מידה הוא היה יכול לכתוב ספר אוטוגרפי על חייו, אבל אז איפה האמנות?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות