|
לפני כמה ימים סיימתי לקרוא את הספר האחרון של סטיבן פינקר, Rationality, שהשם שלו מעיד בדיוק במה הוא עוסק.
כרגיל אצל פינקר, הכתיבה נהדרת, אם כי מבחינת התוכן יש חפיפה לא מועטה בין הספר הזה לבין הספר הקודם שלו, Enlightenment Now. היו גם יחסית הרבה עמודים שהוקדשו לנושאים שאני אישית מכיר היטב (בעיקר הסתברות וסטטיסטיקה), ולכן ͏בקושי חידשו לי משהו, אבל אני מבין את ההחלטה לכלול אותם בספר.
שתי נקודות שעשויות לעניין את קוראי האייל -
1. כשל סטטיסטי ידוע הוא בלבול בין מתאם לסיבתיות: מכך שיש קורלציה בין תופעה א' לתופעה ב', לא בהכרח נובע ש-א' גורמת ל-ב'. יכול להיות שהקורלציה היא מקרית ("יצאה בפוקס"); יכול להיות שדווקא ב' גורמת ל-א'; ויכול להיות שיש גודל שלישי שגורם גם ל-א' וגם ל-ב'. אלה סיבות ידועות, שמצוינות בכל קורס מבוא ראוי לשמו בשיטות מחקר או סטטיסטיקה (וגם הוזכרו פה באייל ע"י עבדכם הנאמן).
אבל יש סיבה פוטנציאלית נוספת ל"מתאם שוא", שהתוודעתי אליה רק בזכות הספר הזה של פינקר. הנה דוגמא: בקרב הסטודנטים בהרווארד מקובלת התפיסה - לא יודע אם בצחוק או ברצינות - שהסטודנטים העשירים הם פחות מבריקים (ראו את סצינת הפתיחה של הסרט Love Story). הסיבה לכך היא לא שעושר באמת נוטה לגרור מנת משכל מופחתת, ואפילו יכול להיות שאין מתאם בין עושר לאינטליגנציה באוכלוסייה הכללית. הסיבה היא שכדי להיות בעל סיכוי קבלה גבוה להרווארד, מועמד צריך או להיות מבריק (ברור) או להיות עשיר (בעקיפין, דרך מנגנון ה-Legacy של האוניברסיטה). כך יוצא שבאוכלוסיית הסטודנטים בהרווארד יש מתאם שלילי בין שני הגדלים האלה. מעניין, לא? הסוג הזה של מתאם נקרא Collider, ואם עקבתי נכון, מי שתיאר אותו לראשונה הוא מדען המחשב (הישראלי במקור) יהודה פרל.
2. בתת-הפרק The Myside Bias, פינקר מספר על מחקר שבו הציגו לנבדקים סרטון של מפגינים מול בניין כלשהו. כשהכותרת של הסרטון היתה "הפגנה מול מרפאת הפלות", נבדקים שמרניים דיווחו שהם רואים הפגנה שלווה, ואילו נבדקים ליברליים ראו מפגינים שחוסמים את הכניסה ומאיימים על הנכנסים. כשהכותרת של אותו סרטון בדיוק היתה "הפגנה נגד אפליית הומוסקסואלים מול לשכת גיוס צבאית", השיפוטים הסובייקטיביים התהפכו. לא יכולתי שלא להיזכר בדיון הזה שלנו, שבו שני איילים מכובדים ראו באותן התמונות מציאות אחרת לחלוטין, לגמרי במקרה בהתאמה מלאה עם ההשקפה הפוליטית שלהם.
|
|