 |
זה אולי לא יפה לנעוץ מסמר בארון המתים הפוליטי של פרס, אולם מכיוון שארון זה נפתח פעמים כה רבות, כשכולנו כבר חשבנו שזהו, אז אני חש חובה.
מקום של כבוד שומר השמאל לפרס, כפי שבא לידי ביטוי בהספד זה ובעוד רבים, אולם כשמסתכלים על פעולותיו בחצי העשור האחרון, מגלים שפרס כבר מזמן לא איתנו.
בין בירה אירופאית, למשנה, לסיבוב חלטורות בחו''ל, פרס קופץ לביקור בארץ להפריח איזו אמירה דוגמת ''אנו מצטערים על מלחמות הדת שניהלנו בעבר'' וחוזר לתפקידו בפיתוח איזורי, מסוג זה או אחר.
אין ספק שתפקיד נשיא המדינה היה מזמן לפרס הזדמנויות רבות, להרשים את מעריציו שבפזורות, אך מכיוון שהוא ממילא עושה זאת תחת כל כובע, לא היינו מרוויחים דבר מבחירתו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש