|
||||
|
||||
עוד קורבן בצה''ל בשם השוויון שמתעלם מההבדלים הפיזיולוגיים. בתקווה שהפעם לא ינמיכו את המבחנים רק כדי שנשים יעברו. אולי בדרך מישהו יאמר ''עד כאן'' ובג''ץ יפסיק לנסות לשלב נשים במקצועות הדורשים סיבולת כוח מירבית. לפיכך לא טנקים (למעט פיקוד), ארטילריה כבדה, וחי''ר כבד. |
|
||||
|
||||
למה המצב הבא הוא בלתי אפשרי לדעתך ועל מה אתה מבסס זאת: א) לא מכחישים את הביולוגיה ולא מתעלמים מההבדלים הפיזיולוגיים. ב) לא ינמיכו את המבחנים כדי שנשים יעברו. ג) יש נשים *מסוימות* שמוסגלות לעבור את המבחנים ולהצליח בתפקיד. בוודאי שיש הבדלים פיזיולוגיים בין נשים וגברים. אף אחד לא טוען אחרת. אבל נשמע כאילו אתה מניח שאם נמדוד את ההבדלים האלה בין אוכלוסיה של גברים ואוכלוסיה של נשים, נקבל שתי עקומות פעמון כאלה: עקומת פעמון אחת עם חלקים מעבר לרף דרישות התפקיד ועקומת פעמון שניה שהיא כולה מתחת לרף דרישות התפקיד. למה אתה מניח שזה המצב? איך אתה יודע שההנחה הזאת נכונה? המעבר מ״יש הבדלים פיזיולוגיים בין גברים לנשים״ אל ״אין בכלל נשים שיכולות למלא תפקיד כזה בהצלחה״, נשמע כמו קפיצה לוגית. |
|
||||
|
||||
א. כבר היו ניסויים בעבר. לא הייתה יחידת חי"ר שלא הורידו לה את הסטנדרטים לעומת המקובל כדי שנשים יתקבלו. כנ"ל לגבי הניסוי בשיריון. ב. אולי, אבל כנראה שכן ינמיכו. בינתיים המקום היחיד שלא מנמיכים סטנדרטים כדי לקבל נשים הוא קורס טייס (עם תקציבים במליונים לטייס). יש את כל הדוגמאות הנגדיות שנתתי. בנוסף, קורס טייס אינו דורש סיבולת כוח מקסימלית. ג. כן, יש נשים מסוימות. ההבדל הפיזיולוגי בין הכוח של נשים וגברים הוא כ- 3 סטיות תקן. ראה: עבור יחידה שבה הגורם המכריע היחידי בקבלה הוא יכולת כוח פיזי, מדובר באישה אחת על כל 1000 גברים. מן הסתם, זה אינו הגורם היחיד, אבל הוא בהחלט מכריע. גם אם כל הגורמים האחרים יחד תורמים שאישה תועדף פי 10 ועדיין בערך תעמוד בדרישות, מדובר על קבלת אישה אחת על 100 גברים. התקציבים של יחידות מוגבלים, מיון נשים כדי לקבל אחוז כה מזערי מאוד יקר. שינוי הלו"ז של פלוגה רק כי יש בה אישה אחת הוא יקר. ההבדל במשמעת בפלוגה שיש בה אישה אחת הוא יקר. האחוז הגבוה של נכויות כתוצאה מהדרישות הגבוהות הוא יקר. המחיר הדיפלומטי של אישה בשבי הוא יקר. השורה התחתונה היא שיחידה שנאלצת לקבל נשים מורידה את הרף כדי שיהיה יותר מאחוז אחד של נשים, במקרה הטוב. |
|
||||
|
||||
מתשובתו של צה"ל עולה שלפחות עתה, כן ישנה התחשבות בהבדלים הביולוגיים בין המינים:"רק אישה ששוקלת לא פחות מ-78 ק"ג, וגובהה אינו מתחת ל-1.66 מטרים תוכל לנסות להתקבל ליחידה 669. התנאים למיונים ליהל"ם ולמחלקת הניוד באחת מחטיבות החי"ר הם משקל שאינו נמוך מ-67 ק"ג, וגובה של 1.64 מטרים ומעלה." ההסבר להשתת קריטריונים אלו על נשים: בממוצע בגוף האישה אחוז השומן גבוה ב-10% מזה של גבר, ואחוזי השרירים אצל האישה נמוכים יותר. כמו כן יש הבדל בכוח הגפיים בין גברים לנשים, של כ-50% בפלג הגוף העליון, ובנשיאת משקל הגבר הממוצע יצעד פחות צעדים מאישה ממוצעת שסוחבת את אותו משקל - ישראל היום |
|
||||
|
||||
וואו, אני שקלתי פחות מ-70 ק”ג כשהתגייסתי. |
|
||||
|
||||
ומסת השריר שלך היתה מן הסתם כמו של אשה ששוקלת 75 קילו לפחות. |
|
||||
|
||||
אני התגייסתי מתחת ל-70 קילו, והמד"סית שלי בוינגייט היתה נמוכה ממני בראש ושקלה כנראה פחות ממני. מובטחני שמסת השריר של אותה מד"סית - יעל ארד שמה בישראל - היתה יותר גבוהה ממסת השריר שלי. |
|
||||
|
||||
דא עקא שספורטאים מצטיינים לא מתגייסים ליחידות קרביות. |
|
||||
|
||||
עמוס הראל כתב על הפרשה בהארץ כתבה מצוינת, כהרגלו. שיעשע אותי המשפט "צה"ל עלול לגלות שפוטנציאל המתגייסות העומדות בתנאים הוא בעצם קבוצה ריקה - ובית המשפט עלול לחשוד שדרישות הצבא לא נוסחו בהכרח בתום לב." |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |