|
בקיצור, אם זה כדאי כלכלית אז ה"פתרון" המתבקש הוא להפוך את זה ללא כדאי כלכלית וה"אשמים" הם מי שממנים את זה. אם זה לא כדאי כלכלית אז זה לא מעניין.
קצת יותר ארוך, את הסיפור על וויל/ליה תומאס אפשר להציג בשני נארטיבים: החיובי - שמספר על אדם שכל חייו הרגיש שהוא כלוא בגוף הלא נכון, נאלץ להתמודד עם קשיים נפשיים וחברתיים, אבל הצליח להתגבר על הקשיים, להצהיר בגאווה בפני עצמו ובפני החברה על הקשיים שלו, להתחיל תהליך בו הוא מתאים את גופו למי שהוא באמת, ולא רק זה, אלא גם הצליח להמשיך בתחביב שלו ואפילו להגיע להצלחה מרשימה. השלילי - שמספר על אדם בריא שהיה גם ספורטאי כושל שהשקיע את החלק הראשון חייו בנסיון להגיע להשגים שמנוגדים למה שהביולוגיה מכתיבה לו עד שהוא החליט לשנות גישה, להקריב את גופו, את הסטטוס החברתי שלו, לרמות, ולהעמיד פנים שהוא טראנס.
להבדיל מרוב המגיבים, אין לי שמץ של מושג מה הסיפור הנכון. אבל, אם הסיפור הראשון הוא הנכון, אז זה לא סיפור כל כך מעניין (כנושא לדיון). אם הסיפור השני הוא נכון, אז איכשהו אנחנו יצרנו מצב בו כדאי לאדם צעיר ובריא להרוס את גופו. בעיני השאלה איך ולמה עשינו את זה היא השאלה המעניינת היחידה, וכל שאר ההאשמות בנכונות פוליטית מצד אחד או בטראנספוביות מצד שני הן נסיון להתעלם מהבעיה האמיתית. ולצורך העניין, זה לא ממש משנה איזה סיפור הוא הנכון, עצם העובדה שאנשים מעלים בדעתם שהסיפור השני אפשרי מעיד שיש לנו בעיה.
|
|