|
קודם כל, ברור שזה הרס החקלאות בישראל. כאשר השוק יוצף בתוצרת מיובאת זולה, לחקלאים לא יהיו קונים ולא יהיה כדאי להמשיך לגדל תוצרת חקלאית. האדמות שלהם ממילא שוות יותר בתור נדל''ן למגורים, והם עצמם בדרך-כלל בקושי חיים מעמלם. לעומת זאת, לחדש חקלאות, אם בעתיד יהיה צורך או תשתנה המדיניות, לוקח הרבה יותר זמן. להכשיר אדמות, לרכוש מחדש את הידע החקלאי, לגייס עובדים. ברוב המדינות חקלאות הוא עניין של מסורת של מאות שנים, לפחות. בישראל המדינה נבנתה מלכתחילה - מאז העליה הראשונה - על חקלאות, ושיכללה אותה באמצעות נסיון ומחקר עד כדי כך שהפכה ליצואנית לא רק של תוצרת חקלאית אלא גם של ידע חקלאי (הפקולטה לחקלאות ברחובות, מכון וולקני, וכו'). כעת כל אלה ירדו לטמיון. נכון שבישראל, כמו ברוב הארצות, המקום היחסי של החקלאות ירד לטובת תיעוש, טכנולוגיה, פיננסים ושירותים, אבל חיסול מהיר ומוחלט כמו בארץ הוא נדיר. זה ניצחון של אידיאולוגיה של ההפרטה, אידיאולוגיה של ראיה קצרת טווח של הורדת מחירים, על חשבון ראיה ארוכת טווח של החקלאות, הן כביטוי של מסורת, הקשר של העם לאדמתו, והן כבסיס לביטחון תזונתי ארוך טווח. מה עוד שלא בטוח שהמחירים לצרכן באמת ירדו. יש סיכוי הרבה יותר גדול שמי שירוויח מהתעריפים הזולים יחסית של היבוא יהיו היבואנים ורשתות השיווק. הצרכן הסופי יהנה מהם רק במעט, אם בכלל.
|
|