 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. מחירי ההובלה הימית אכן עלו מאוד. עיקר העליה היא בהובלה מהמזרח הרחוק. בקו הספנות העמוס ביותר- מהמזרח הרחוק (סין) לחוף המערבי בארה"ב- הגיע מחיר הובלת מכולה לשיא של 20,500 אלף דולר לפני חודש (לעומת בערך 2500 דולר ב 2019). בכיוון ההפוך, לעומת זאת, מחיר הובלת מכולה הוא 1000 דולר בלבד (כי האוניות ממילא לוקחות קונטיינרים ריקים). בחודש האחרון מחירי ההובלה החלו לרדת והמדד האחרון הוא 16,800 דולר. 2. זמני ההמתנה הארוכים בנמלים אינם של אוניות מכולה, שמהוות את מרבית הסחר, אלא של אניות מטען כללי וצובר. אניות מכולה פועלות בלו"ז מדויק. כאשר מחירי ההובלה במכולות היו נמוכים היבואנים העדיפו להזמין הכל בקונטיינרים כי זה יותר מהיר ונוח. אבל כאשר מחירי ההובלה בקונטיינרים זינקו היבואנים העדיפו להזמין סחורות לא יקרות, שמרכיב ההובלה משמעותי יותר עבורן, באניות מטען כללי. הפקק בנמלים הוא מגידול התנועה באלו, שזמן הטעינה והפריקה בהן מראש ארוך בהרבה. על המחסור בקונטיינרים אני שומע לראשונה. הוא כנראה מקומי כי מה הבעייה לייצר עוד קונטיינרים? אולי הבעיה היא בשטחי אחסון בעורף הנמלים שהתמלאו. 3. המחסור בשבבים הוא מתמשך. כבר באוקטובר הקודם הבן שלי דיווח לי על עליית מחירים פראית בכרטיסי המסך ועל מלאי בלאק פריידי שנחטפו תוך דקות מתחילת המבצע. הגורמים לכך לדעתי הם: - ביקושים חריגים בשנה שעברה למוצרי צריכה אלקטרוניים בגלל ההשארות בבית - קשיים בהגדלת כושר ייצור (בניית מפעל שבבים זה עסק יקר מאוד ולוקח שנים) - הסתמכות גלובלית על מלאים נמוכים מאוד. זה לדעתי הקש ששבר את גב הגמל. בעשרים השנה האחרונות היצרנים והספקים עבדו חזק כדי לשכלל את ה CRM שלהם ולהקטין את המלאים לאפס. האוטומציה והסינכרוניזציה של ההזמנות גרמו לכל המלאים בעולם לרדת מאוד- אם זה תירס אצל קלוגס, גומי אצל מישלן או פנסים אצל טויוטה. כשעובדים על אפס מלאי כל הפרעה בשרשרת האספקה מתורגמת מייד במחסור במוצרים. המחסור בצ'יפים גרם לשיבושים חריפים באספקת מכוניות כי יצרני הרכב לא החזיקו מלאי של צ'יפים. בכלל שוק השבבים הוא מחזורי. שבבי זכרון, לדוגמה, בכל כמה שנים פתאום מכפילים את מחירם בגלל מחסור זמני, ואז ההיצע הגובר מוריד את המחיר בהדרגה שוב לשפל. אני זוכר ארבעה מחזורים כאלה ב 30 השנה האחרונות, אולי היו יותר. אני משער שהביקושים למוצרי צריכה אלקטרוניים כבר התמתנו והיצע גובר יוריד את מחירי הצ'יפים בחזרה כמו בכל המחזורים הקודמים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מאד, תודה. אולי השבבים של היום דומים לנפט של שנות ה- 70': רכיב מרכזי בכלכלה הגלובלית שמשפיע על מגוון רחב של מוצרים אחרים, ויש מספר קטן של מדינות בהן הוא מיוצר. שוק כזה רגיש לזעזועים גאופוליטיים, בדומה למשבר הנפט דאז. לאור החסימה האמריקאית של מכירת שבבים לסין כדי לשמור על עליונות טכנולוגית, האם לא יהיה הגיוני מבחינת הסינים לאסוף כעת מלאי גדול ככל האפשר, עד שיפתחו תעשיה משלהם? נניח שייקח עשור עד שארה"ב וסין יבנו תעשיות שבבים עצמאיות. בינתיים, יווצר מחסור עולמי במוצרים המיוצרים בסין, ומכילים שבבים מארה"ב. בקיצור, בגלל רמת הריכוזיות הגבוהה והמתחים הפוליטיים, ייתכן שהפעם עליית המחירים תתמשך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מ "20 שאלות" בהארץ היום למדתי שתחילת המחסור בשנה שעברה היתה בכלל בגלל בצורת חמורה בטאיוואן, שבגללה מפעלי השבבים לא קיבלו מספיק מים לתהליך הייצור. מלאי של שבבים אתה לא מחזיק לשנים, כי בכל 5 שנים יש דור חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למדתי היום שגם שוק שבבי הזכרון (בו אין מחסור כעת ככל הידוע לי) הוא ריכוזי מאוד. שלוש חברות מחזיקות ביחד 94% משוק ה DRAM (זכרונות למחשבים שולחניים ולפטופים)- לסמסונג 42%, להייניקס (גם קוריאנית) 29% ולמיקרון האמריקאית 23%. בשוק ה NAND (זכרונות פלאש לסמארטפונים) שש חברות מחזיקות ביחד 99% מהשוק. גם כאן סמסונג היא הגדולה ביותר עם נתח שוק של כ 30% |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אבל רק בישראל יש נמל ריק בזמן שבים מחכות אוניות לפריקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיא במספר אניות המכולה שמחכות להכנס לנמל לוס אנג'לס. עוד אנו למדים מהכתבה שיש כמות אדירה (65,000) של קונטיינרים ריקים בנמל לוס אנג'לס שמחכים לחזור מערבה למזרח, ויש אניות כבר בדרכן לאסוף אותם ולהקטין את המספר הזה, ושמספר הקונטיינרים המלאים שמחכים לשינוע מהנמל ללקוחות ירד ב 18% ל 71,000. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שבחוגי הכלכלנים יש ויכוח עז לגבי האינפלציה העתידית, כשתשואות האג"ח לטווח ארוך בארה"ב מצביעות על ציפיה לרמה של 3% לפחות בעתיד הנראה לעין. מלבד זאת, כשכולם מתרגלים לעבוד עם מלאים נמוכים, בשיטת Just In Time, גם עבור מוצרים שההיצע או הביקוש להם משתנים בסקלות זמן ארוכות, לא קל להגיע חזרה למצב יציב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינפלציה היא ירידת ערך המטבע. כשמדפיסים ממנו כמויות גדולות בסופו של דבר ערכו יורד. האנומליה בעשור האחרון היתה שלמרות הדפסות עצומות האינפלציה לא התבטאה במחירי סל המוצרים והשירותים אלא במחירי מוצרי הון (מניות, דירות, סטארט אפים וכו') בלבד. זה התאפשר הודות לכושר ייצור שנראה אינסופי בסין. השכר במערב לא עלה כי הסינים עשו הכל יותר בזול. אבל השכר בסין הולך ועולה, ולחצי השכר במערב גדלו פלאים בשנה האחרונה. המסקנה שלי- בעיות בשרשרת האספקה היו רק המאיץ והאינפלציה לדעתי אינה חולפת. דווקא הרגיעה לכשיפתרו בעיות האספקה תהיה חולפת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |