|
||||
|
||||
נמאס לי כבר לבדוק מבחנים, אז אני מבלה את הזמן בדיון הזה. נו - הינה שאלה מוסרית מעניינת, שאני לא בטוח שיש לי עליה תשובה: במערכת הנוכחית, לאחר מותו של אמן הבעלות על הקניין הרוחני שלו עוברת ליורשיו, שימשיכו להרוויח ממנה כסף. במערכת של "שלם לאמן אם נהנית", מעט מאד אנשים ישלמו (אני חושב) *לאלמנה* של האמן (למשל). זה טוב? זה רע? מה דעתכם? (אגב, אני יודע שיש לפחות 3 סטודנטים שלי שקוראים את האתר על בסיס קבוע: אתם יכולים להרגע, הציונים יפורסמו כנראה מחר). |
|
||||
|
||||
המערכת שכזו, לא ברור בכלל האם אנשים ישלמו לאומן עצמו, ככה שקצת עקפת את העניין. השאלה היא האם זכות התמלוגים לדורות אמורה להתקיים, אך זהו דיון אחר, רחב בהרבה ולמען האמת(מנסיון) מתצדק ומתחסד למדי. |
|
||||
|
||||
זכות הקניין הרוחני היא לא איזו זכות אישית, כמו הזכות לחופש הדת או הזכות ללמד כיתת בית-ספר, אלא היא זכות כלכלית טהורה בנכס מוגדר (הגם שאינו מוחשי). מסיבה זו הוא אינו שונה מכל בעלות אחרת, העוברת בירושה. כך האלמנה גם יורשת את הזכות לקבל את רווחי המפעל שהקים בעלה, וגם את הזכויות שלו לקבל כסף מהבנק כשיגיע מועד פרעון חשבון החיסכון שלו, וגם את הכסף שמגיע לו מהלוטו עבור הכרטיס שקנה לפני שנפטר. כן, גם את התגמולים מהתקליט, וזה אותו דבר. השאלה האם ירושה היא מוצדקת היא שאלה אחרת, ונפרדת, ומעניינת, ועמוקה מני ים, ולא ייחודית לנושא הזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |