|
||||
|
||||
אתה מציין שהתיאוריה של בוהם פותרת את בעיית הקריסה של הסופרפוזיציה, אבל לא ברור לי כיצד, מפני שכאשר יש מדידה (ישירה או עקיפה) וקריסה, אפשר לזהות שההתאבכות (בניסוי שני החריצים) נעלמת. איך לפי בוהם ניתן להסביר תופעה כזאת אם בכל מקרה החלקיקים לא הושפעו מתהליך המדידה? |
|
||||
|
||||
האם הפסקה שמתחילה ב"ניזכר בניסוי 2" עוזרת? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |