|
||||
|
||||
סליחה על העמדה השמרנית, אבל הבעיה היא שלקחו שיטה פרלמנטרית די טובה והתחילו להרוס אותה עם נימוקי משילות, חיזוק יתר של תפקיד ראשות הממשלה, רצון להיות עם נשיא ״כמו באמריקה״ ושאר קשקושים מיותרים. הבעיה היא לא השיטה, אלא איך שהרסו אותה והוצאת תפקיד ראשות הממשלה מפרופורציות: - חוק הבחירה הישירה שהזיק לפוליטיקה הישראלית, דפק לרוב אזרחי ישראל את הבנת השיטה הדמוקרטית שלנו ושאפשר לחוש איך הוא הרס לנו את הדמוקרטיה גם היום, אפילו אחרי שהוא בוטל. - החוק הכה מטומטם של ברק שמגן על ראש ממשלה מכהן ״עד פסק דין חלוט״. ראש ממשלה הוא שר וצריך לבעוט לו בישבן ולהחליפו בשר אחר אוטומטית (אם הוא ממש מסתבך בפלילים) או באמצעות תהליך פוליטי בכנסת (אם הוא הסתבך באיזשהו סקנדל שפוגע בטוהר המידות, אפילו בלי הסתבכות בפלילים של ממש). - על הטיעון של ״אבל אז כל הזמן יחפשו ראשי ממשלה בנרות ויפריעו להם לכהן״ אני עונה ״סו פאקינג וואט?!״. אז שישמרו על עצמם נקיים וגם אם מישהו חף מפשע ונקי לחלוטין הסתבך, זאת לא אמורה להיות בעיה כל כך גדולה למערכת פוליטית שמתוכננת לשמור על יציבות גם אם מחליפים את האיש במישהו אחר. העם כבר בחר את נציגיו לכנסת בבחירות (וזה הדבר *היחידי* שהעם שלנו בוחר בקלפי - לא שום דבר אחר) והליכה לבחירות מחודשות בגלל החלפת איזה שנוזל מעצבן בתפקיד ראשות הממשלה שחושב שהוא מרכז העולם, זה פשוט טירוף מערכות והתנהגות פרימיטיבית. מדינה מודרנית שמתנהלת על פי גחמות של איש אחד?! במאה ה-21? מה אנחנו ילדים קטנים? כולה ראש ממשלה אנשים. תרגיעו. זה לא מלך. אנו צריכים לתקן את המצב ותיקון המצב דורש *החלשת* תפקיד ראש הממשלה והחזרתו לקנה המידה המתאים לו. אין שום סיבה שבעולם שמערכת פוליטית שלמה תקום או תיפול על חודו של איזה פרצוף. צריך לחייב בחוק את איוש תפקיד סגן ראש הממשלה ולהקל על התהליכים שמובילים אל החלפת ראש ממשלה *בלי* להפיל ממשלות, בלי לפזר את הכנסת ובלי ללכת לקלפי. אף אחד לא שאל את הציבור בבחירות מי צריך להיות ראש ממשלה ואין שום סיבה בעולם שבגלל מצב משפטי של אדם ספציפי או בגלל מצב פוליטי של אדם ספציפי צריך פתאום ללכת לציבור ולשאול אותו שוב שאלות. נציגי הציבור נבחרו לכנסת ושהם יתמודדו עם איוש ו/או החלפת האיש שבתפקיד עד הבחירות הבאות ושיעזבו אותנו האזרחים בשקט עד הבחירות הבאות, באמא שלהם. ראש ממשלה *לא* בוחרים בקלפי ואין שום סיבה לחזור לקלפי כדי להחליפו. |
|
||||
|
||||
Hear, hear!
|
|
||||
|
||||
מסכים עם העיקרון, אבל לא עם החריפות. |
|
||||
|
||||
לא עם החריפות?! אחרי טירוף המערכות המיותר הזה של השנתיים האחרונות? זה עוד בלשון עדינה, כמו שאומרים. המדינה הולכת לעזעזל בגלל פולחן אישיות והתעסקות מיותרת במי יושב על איזה כסא, במקום להתעסק במה שצריך (וואטאבר הוא ה״מה שצריך״ על פי הדעות הפוליטיות שלך). כאילו אנחנו אמריקנים שמתעסקים בכן או לא טראמפ. מאז הבחירות בה נבחר רבין, רוב מוחלט של הציבור הישראלי והמערכת כולה החליקו על בננה. רובנו הולכים לקלפי בלי להבין את שיטת המשטר בה אנחנו חיים. כן ביבי, לא ביבי, למה זה בכלל שאלה שמתעסקים בה כעניין עיקרי בשיטת המשטר שלנו? בוחרים את הנציגים לכנסת. למה צריך לפזר אותה כל שבועיים בגלל איזה פרצוף של מישהו? באמריקה הקרקס הזה (של התעסקות אובססיבית באישיות של מישהו ספציפי) לפחות מאוזן עם זה שמדובר רק בבחירות למשטר הפדרלי והשלטון של המדינות עצמן יכול להמשיך להתנהל כמו שצריך. זה שהביאו את הקרקס הזה לפה זה לא פחות מאשר אנומליה. מנסים לנהל מערכת שתוכננה לדבר אחד באמצעות דרך שתוכננה לשיטה אחרת. |
|
||||
|
||||
אם חושבה לך ההפרדה בין האייל המורה לבין האייל המסוים כדאי שלפחות אחד משניהם יאיית ''לעזאזל'' נכון. |
|
||||
|
||||
חשובה, חשובה. וישנה מכה שוב. |
|
||||
|
||||
חה. מגיע לך :-) ולא - ממש לא חשובה ההפרדה ואין שום חשיבות ל״גילוי״. תגובות באייל זה לא עיסוק בעל חשיבות וההבדל בשמות הוא סתם משהו שתוקתק בחופזה במעבר בין קליינטים שונים ולא איזה משהו שהוקדשה לו מחשבה או תכנון. |
|
||||
|
||||
התשובה *כן!* מה השאלה? |
|
||||
|
||||
אוקיי. הוותיקים כאן אולי זוכרים שהיתה תקופה בה כל תגובה שלי נכתבה תחת שם אחר (בד''כ ''האייל ה...'') כך שכמובן אין לי דבר וחצי דבר נגד שימוש בשם משתנה. |
|
||||
|
||||
ה"אייל המורה" לא נראה לי בתור מישהו שמקלל* (בנוסף גם מאיית שגוי). *לקלל זה לא חינוכי. |
|
||||
|
||||
מורה הוא גם קשת (כמו בגבעה). ואולי הוא מאורר (במיוחד אם מרשים שגיאות כתיב). |
|
||||
|
||||
נראה לי במקום להכנס להרפתקאות מסובכות לגבי שיטת הבחירות עדיף ללכת לפתרון פשוט שמשאיר את שיטת המשטר על כנה אבל מסלק עשבים שוטים כמו ביבי בלי התחכמויות: אני מציע שני חוקים: 1) להגביל את משך הכהונה של ראש ממשלה (נניח לשמונה שנות ראשות ממשלה, במיצטבר). 2) לאסור כהונה *באופן מיידי* של מי שהוגש נגדו כתב אישום. (הפרוצדורה מי יחליף אותו באופן זמני או קבוע פתוחה לדיון אבל נראית לי פחות מסובכת, ממה שיטענו, ראה מקרה רצח יצחק רבין. כל שר בכיר יכול לשמש כראש ממשלה זמני). את שני החוקים הללו צריך לעגן בהקדם כחוקי יסוד שניתנים לשינוי רק ברוב מיוחס (נניח 70 חברי כנסת), כדי שרוב זעיר בכנסת לא יוכל "להתגבר" על שני חוקים אילו. |
|
||||
|
||||
ראש הממשלה מעולם לא היה אצלנו ראשון בין שווים, אלא תמיד היה המנהיג שעל פיו ישק דבר. לכן חשוב לבוחרים מי הטיפוס שיושב על הכסא הזה, למרות שהם לא בוחרים בו ישירות. פעם על פתק הבחירות היה רק שם המפלגה, היום גם שם המועמד המוביל שלה. "עצם לישראל בראשות מוטי בחור". אני מסכים שההתעסקות הפכה להיות בטפל ולא בעיקר, וזה משום שלמפלגות הגוש המרכזי אין באמת איזו אידאולגיה מובחנת מחברותיהן. את האידאולוגיה אתה מוצא רק במפלגות השוליים. הגדילה לעשות הליכוד, שרצה כבר כמה מערכות בחירות בלי מצע. המסעות של חברי כנסת בין מפלגות יריבות (ראויה לציון ההצרחה של אורלי לוי) מוכיחים את זה. בכך כל מפלגות הגוש המרכזי (ששוות ביחד איזה 80 מנדטים) גונבות בעצם את קולות המצביעים, כי הן לא מספרות מה הן הולכות לעשות איתם. זה כמו להנפיק מניות בבורסה בלי תשקיף. אבל הציבור מטומטם1 מספיק כדי לקנות את המניות האלה, לא יודע למה. פעם עוד מכרו לציבור את הלוקש המדיני בטחוני כדי לעשות הפרדה מלאכותית בין הליכוד למערך, אבל מרגע ששרון פרש מהליכוד ועשה את ההתנתקות מתוך מפלגת מרכז גם את הלוקש הזה כבר קשה למכור. כמו שכבר הוסכם כאן- למלים ימין ושמאל אין יותר את המשמעות ההיסטורית שלהן. ניתן להסיק אם כך שהמטרה של המפלגות היא שלטון, ולא מימוש איזו אידאולוגיה. כך הסבירו חברי המרכז ללימור לבנת הלא מעודכנת ב 2002. היום לליכוד לא נשארה עצם ליברלית אחת בגופו, ולעבודה אין שערה סוציאליסטית על ראשה. מלפיד לא תוכל לחלץ אמירה אידאולוגית גם בעינויים, וליאור שליין כבר עשה מזה קריירה. בקיצור- רק ביבי מול רק לא ביבי זה המשך ישיר של הפיכת כל המפלגות למועדוני ספורט. יש הפועל, יש מכבי, והיריבות בינן היא העיקר. נתניהו לא המציא את זה, הוא רק רוכב על זה. הוא אלוף ב"אנחנו" ו"הם", ודמוניזציה של היריב (איתו יישב מחר בקואליציה) בעיני האוהדים. _________ 1 והציבור משלם [ |
|
||||
|
||||
יש למפלגות אידאולוגיה. אם הייתה רק כסאולוגיה, לא היו לנו שלוש מערכות בחירות. |
|
||||
|
||||
אם יש להן אידאולוגיה, הן לא סיפרו לי אותה. נא האר את עיני. לי זה נראה שכל המפלגות האלה רק אומרות- אני אעשה את זה יותר טוב. כשבנאדם הולך לבחור בליכוד, בכחול לבן, ביש עתיד וכו' - האם הוא עושה את זה בזכות איזו אמירה ערכית של המפלגה, או פשוט משום שהוא אוהד של הקבוצה? |
|
||||
|
||||
להיפך. לו היתה אידיאולוגיה ולא אישולוגיה, הליכוד יכול היה בחמש דקות להעיף את נתניהו ולכונן ממשלה בראשותו בכל אחת ממערכות הבחירות הללו. האידיאולוגיה היחידה של הליכוד היא 'רק ביבי' ואין בלתה. |
|
||||
|
||||
תקווה חדשה היא ליכוד ללא ביבי. וכמו הפעם הקודמת שנוצר ליכוד ב’ (לאחר פרישת קדימה), הפלג הטהור ימני קיצוני יותר בגלל שאין להם אילוצי עור צבי. יש עתיד היא מפלגת מרכז, עם עמדות שונות במגוון נושאים. |
|
||||
|
||||
אם אין ימין ושמאל,אז המונח 'מרכז' מתייתר לו. יש לקרוא לילדים בשמם ; יש עתיד זה ליכוד ב תקווה חדשה זה ליכוד ג |
|
||||
|
||||
עבור מי שנמצא, כמוך בימין העמוק, ברור שאין הבדל. |
|
||||
|
||||
ימין עמוק. נשמע שם קוד מבצעי בימר שי. איך מודדים את העומק של הימין? אם יש עומק כלומר. |
|
||||
|
||||
עומק בדרך כלל מודדים בפאדום (Fathom) שהוא 6 פיט. |
|
||||
|
||||
אני לתומי חשבתי שבישראל דוקא השמאל כבר מזמן 6 feet under.
|
|
||||
|
||||
אני התכוונתי לעומקו של עניין ולא לעומקו של מקום. ועד שנפל לי האסימון שאתה בכלל רב חובל . |
|
||||
|
||||
כשאהיה גדול. |
|
||||
|
||||
יש ימין ושמאל. *אבל* הימין/ליכוד עלה על טריק: - צור כל בחירות מפלגות של מאוכזבי שלטון שבסוף מתבררות למעשה כמפלגות שנכנסות עם הליכוד לקואליציה. - האשם את אותן מפלגות בשמאלנות כי זה Win win מבחינת הליכוד. משוכנעים ימנים הארד קור לא יצביעו עבורן (אז אין ממש בריחה של קולות ימניים מהגוש הרגיל) ומשוכנעי מרכז/שמאל טועים לחשוב שאלו מפלגות שמהוות אלטרנטיבה לשלטון הקיים ומצביעים להן. - אחרי הבחירות כולם עומדים בתור אצל ביבי וביבי רק צריך לבחור את מי לשלוח לאופוזיציה. ולטיעון העיקרי: מפלגתו של סער היא גם לגמרי מפלגת לווין כזאת. אם התנאים יאפשרו (ורוב הסיכויים שזה מה שיקרה), מפלגתו של סער תשב עם נתניהו בקואליציה (אלא אם מישהו יבקש פחות מהם וכבר לא יהיה מקום). מצביעי מרכז שמצביעים למפלגה הזאת יצאו יותר מטומטמים מהמצביעים של כחול לבן. הדמוקרטיה קצת אזלה פה והקשר בין רצון הבוחר לבין המציאות הפוליטית לא ממש ברור (בעיקר כי הבוחר השמאלני/מרכזי הישראלי לא יודע מה הוא באמת רוצה והוא יכול להאשים רק את עצמו. זו לא אשמת השיטה). |
|
||||
|
||||
"הבוחר השמאלני/מרכזי הישראלי לא יודע מה הוא באמת רוצה והוא יכול להאשים רק את עצמו. זו לא אשמת השיטה" לא מסכים. קחי למשל שיטת בחירות יחסית די פשוטה: חלוקת המדינה ל-40 מחוזות בחירה, 3 ח"כ לכל אזור. גם הליכוד וגם כחול-לבן, יכלו בקלות להקים ממשלות יציבות. אני הייתי ממעט בהאשמת בוחר השמאל-מרכז. הוא גם בוחר בהסתברות גבוהה את האופוזיציה וגם אחראי למה שעושים הנבחרים עם קולו? מה שאני כן מסכים איתו, זה שהבעיות של החברה הישראלית התרחקו מאד ממה ששינוי שיטת בחירות יכול לפתור. הבעיה העיקרית היא התרופפות ההסכמה החברתית: מידת ההסכמה שיש באופוזיציה לגבי מה שרשאית הקואליציה לעשות כשלטון. זה התחיל מהויכוח על הלגיטימיות של החזרת שטחים וההתנתקות וממשיך היום בשאלת הלגיטימיות של המשך שלטונו של נתניהו. |
|
||||
|
||||
אני כן מאשים את בוחר השמאל-מרכז ואני כן חושב שהוא לא ממש יודע מה הוא רוצה. הוא אחראי למה שעושים הנבחרים עם קולו משום שהוא לא באמת מצביע לקולות אופוזיציונריים שהם עקביים בהתנגדות שלהם לשלטון הליכוד אלא מצביע למפלגות אווירה חסרות עמוד שידרה שצצו לפני חודש ופרומיל שיבטיחו לו שהן גירסה נקיה ושומרת חוק של דעות שהן הקרובות ביותר שאפשר לדעות של הליכוד. מי שמופתע שהמפלגות הללו מתפזרות כמו עלים ברוח אחרי הבחירות וחלקים גדולים מהן משמשים את נתניהו כדי לשמר את כוחו בשלטון, יכול להאשים רק את עצמו ואין לו מה להתלונן על נבחריו. מי שבאמת רוצה להפיל את שלטון הליכוד הרקוב צריך או לההצביע למפלגות אופוזיציה עם רקורד עקבי של התנגדות לשלטון הליכוד או להבין שיש סיכוי סביר שקולו יעזור להשאיר את הליכוד של ביבי בשלטון. למשל - מתנגדי / מאוכזבי נתניהו שרואים את עצמם כאנשי ימין מתון-מרכז-שמאל מתון ומתכוונים להצביע למפלגתו של בנט או למפלגתו של סער בבחירות הבאות (או לגנץ, אם נשארו כאלה), זורקים את קולם בסיכוי גבוה אל כיסו של ביבי. |
|
||||
|
||||
לא היו אופציות טובות בבחירות הקודמות. בתור ימני האופציות שלי היו לפיד או ליברמן, אבל לפיד התמזג עם גאנץ לכן אי אםשר היה להצביע רק עבורו. מאידך, ליברמן היה שותף עם ביבי שנים רבות לכן היה סיכוי שיתאחד איתו שוב. שלשמאלי היו רק שתי אופציות נוספות: העבודה או מרץ אבל מפלגת העבודה תמכה בביבי מספר פעמים בעבר, לכן היתה מפוקפקת בתור מתנגדת לביבי (מה שהתאמת לבסוף כאשר עמיר פרץ קפץ לעגלה של ביבי במאי 2020). מרץ היתה בסכנה שלא תעבור אחוז חסימה, לכן היתה בעיה איתה. ביום הבחירות החלטתי להצביע מרץ או עבודה כדי להעביר אותן אחוז חסימה, לא זוכר מי מהן, אבל טעיתי באותיות על הפתק ולכן לא בטוח איזה פתק שמתי כנראה אחד משתי המיפלגות הללו. בסיבוב בחירות זה, הרביעי, המצב די קשה, כי גם זליכה וגם גאנץ על סף אחוז חסימה. הפעם בוודאי שלא אצביע לאף אחד מהשניים (זליכה מסתמן כביזבוז קולות ואילו גאנץ עלול שוב לתמוך בביבי עם תירוץ כזה או אחר). לפיכך ההתלבטות שלי תהיה כנראה בין לפיד וליברמן ומרץ כאשר השיקול להצביע מרץ הוא רק שיעברו אחוז חסימה. |
|
||||
|
||||
וזאת התגובה שמנסה להראות שאני טועה כשאני אומר שהמחנה המתנגד לביבי לא יודע מה שהוא רוצה? כשמדברים על מחנה של מצביעים שלא יודע מה שהוא רוצה מדברים על אנשים באופן קולקטיבי. אני לא מדבר על רצון של איש יחיד. התאור הזה בו אינדיבידואל מבולבל, מתוסכל מחוסר אופציות וחש שהיחידים שבאמת מתנגדים לשלטון הם בסכנה שלא יעברו את אחוז החסימה ולכן לא מצביע להם, זה בדיוק מה שמדגים שהבוחרים המתנגדים לשלטון לא יודעים מה שהם רוצים. לא מאורגנים, לא סגורים על עצמם ובוחרים מפלגות על בסיס כותרות בעיתון על איזה סקר שבועי, אופנות חולפות, גנרל תורן שלא אומר שום כלום ו/או תחושת בטן לגבי שינויי כיוון הרוח כל יום שני וחמישי. בקיצור, אין באמת מחנה. עכברושים שרצים לכל הכיוונים ללא כיוון ונושכים אחד את השני בפניקה. כשהמחנה יתאפס על עצמו, תהיה אלטרנטיבה לשלטון. עד שזה יקרה (אם יקרה) ביבי ימשיך לעשות מהמחנה המבולבל הזה צחוק. |
|
||||
|
||||
אני יודע בדיוק מה אני רוצה וההחלטות שלי הן טקטיות. אילו החלטות מחוץ לאיזור הנוחות של ההשקפות שלי. אם הרוב להדחת ביבי היה בטוח היה לי יותר כושר תמרון בהחלטות, הייתי בוחר במפלגה שמתאימה להשקפתי. הצבעתי עשרות שנים לליכוד והייתי מרוצה. כרגע נראה לי שצריך להיות ממוקד ללא פשרות בהדחה של ביבי בשל הסכנה לישראל מהמשך כהונתו. בהמשך התייחסות מפורטת יותר שלי בדבר מסוכנותו של ביבי. לדעתי ביבי הוא האיש המסוכן ביותר בפוליטיקה הישראלית שחולל תהליכים מסוכנים יותר לקיום המדינה מהאיום הערבי ומהאיום האירני. ביבי גורם להרס הריקמה החברתית והפיצול שלה, הוא גורם לעירעור יסודות המשטר (במיוחד מערכת המשפט). כל אילו הם סכנה קיומית למדינה. ניקח לדוגמא את תהליך קניית הצוללות. ביבי החליט על קניית עודף צוללות ללא התייעצות עם כל הגורמים המוסמכים, הוא מידר מדיון את המומחים כדי שלא יצטרך לשכנע אותם בצידקתו. זה לא שהוא חלק עליהם אבל החליט נגד דעתם, לחלוק ולהכריע זה לגיטימי למנהיג. ביבי עשה דבר הרבה יותר מרחיק לכת מהחלטת יחיד והכרעה מנהיגותית: הוא החליט *לא לשמוע כלל* את דעתם של אחרים של מומחים שדעתם אולי שונה משלו. ביבי החליט רק על סמך דעת עצמו, ביבי החליט להעלים מידע ממומחים, כל זאת כדי לא להתווכח איתם. ניקח דוגמא נוספת והיא ההסכמים עם ארצות המיפרץ. שוב אותה שיטה של מידור מומחים והעלמת מידע מהם על החלטות מדיניות וצבאיות שיש להן השלכות לעשרות שנים. שוב סממנים של שלטון יחיד שמקעקע תהליכי בקרה במשטר דמוקרטי. הכשלון במלחמת יום כיפור היה בשל גיבוש "קונצפציה" ומניעת דיון בנכונות הקונצפציה, המסקנה בעקבות מלחמת יום כיפור היתה הרחבת דיונים לגבי איסטרטגיה בטחונית למספר גופים כדי שהדיונים לא יהיו חד צדדיים אלא יובא מיגוון דעות. ביבי ביטל את הרחבת הדיון והשאיר את עצמו כמתדיין יחיד עם עצמו בלבד. אני הגדרתי את האישיות של ביבי בתור: נרקיסיסט ומגלומן. לא מוכן שאיש כזה ישלוט במדינה, זה עלול להיגמר באסון נורא. יצחק שמיר שהיה מקורב לביבי וקידם אותו תיאר אותו בתור "מלאך חבלה". זה תיאור מדוייק. |
|
||||
|
||||
כאמור, אני לא מדובר על רצון של איזה אינדיבידואל. כשאני אומר שהמצביעים נגד שלטון הליכוד לא יודעים מה הם רוצים, זה בגלל שהם לא יודעים מה הם רוצים כקולקטיב ולכן הם ממשיכים וימשיכו להפסיד בבחירות. כי גם אם יש להם מספרית אפשרות בתאוריה לגייס רוב כדי להחליף שלטון, אין סיכוי שהם יצליחו להתאגד ולהתלכד לכדי משהו מגובש. לגבי דיבורים על ביבי - ביבי שמיבי. אני חושב שהוא נושא מאוד משעמם לדבר עליו. זה מאוד דומה ללהיות קומיקאי ולנסות לספר בדיחות על טראמפ. |
|
||||
|
||||
ובגלל זה אתה תצביע לביבי? מאיפה התבוסתנות הזו? |
|
||||
|
||||
מה? להצביע ליכוד? למה? איך הגעת לזה? אם לא רוצים ליכוד בשלטון (שזה אותו דבר כמו ביבי בשלטון עד להודעה חדשה) אז מצביעים רק למפלגה שאין שום סיכוי שבעולם שתכנס לקואליציה עם הליכוד. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שיש הצבעה אחרת חוץ מלמפלגה הזאת. |
|
||||
|
||||
יש בעיה של חוסר מנהיג מושך המונים בין מתנגדי ביבי. בניגוד לדעתך אני חושב שצריך להתמקד בביבי, לא בגלל שהוא איש חשוב אלא משום שרבים מהורסי החברה התלכדו סביבו. אם ביבי יודח הורסי החברה סביבו ישארו ללא מנהיג לפחות למספר שנים. רשימת מלאי של מנהיגים אנטי ביבי (עלובה למדי): 1. לפיד איש ראוי, אבל רוב האנשים במדינה מתייחסים אליו כאל עתונאי בדרן. 2. גאנץ אישיות ללא נוכחות פוליטית שצנח לפוליטיקה משום מקום (והתברר גם שהוא חלש מאוד כפוליטיקאי). לא מבין למה בכלל מצביעים לו כ- 4 מנדטים, הוא לא שווה כלום. סתם יגרום לאיבוד קולות ובכך יחזק את ביבי. 2. ליברמן אישיות חזקה, אבל חלק גדול מהבוחרים חושדים בו שהוא איש לא ישר. 4. מנהיגי העבודה לדורותיהם מקשקשים ללא סוף על שלום עם הפלשתינים כאשר ברור לרוב אזרחי ישראל שלא יהיה שום שלום עם הפלשתינים בעתיד הנראה לעין. אולי מירב מיכאלי טובה מקודמיה, יכולה למשוך את ההצבעות של הנשים במדינה, אבל הזמן דוחק והיא חדשה מדי. 5. מנהיגי מרץ, אותו סיפור כמו מנהיגי העבודה. רק יותר פיינשמקרים. 5. ירון זליכה. סוציאליסט למדי וראוי, היה יכול להיות חלק ממפלגת העבודה אבל האגו הגדול שלו גרר אותו לרוץ בניפרד , כאשר סיכויי בחירה שלו נמוכים. |
|
||||
|
||||
1. לפיד, בכתיבתו העיתונאית, נחשף כאדם שטחי מאוד. הוא לא הצליח להראות שינוי מהותי בכובעו כפוליטיקאי. 2. גנץ בחור טוב. הלוואי והיו יותר כאלה בפוליטיקה. עשה שגיאות של טירון, אולי יחזור בעוד כמה שנים לסיבוב מוצלח יותר. 3. לא רק הבוחרים חשדו שליברמן לא ישר, גם המשטרה. 4. מירב מיכאלי היא כרגע התקווה הלבנה הגדולה. זה שהיא טרייה רק פועל לטובתה. 5. לכן מרץ עכשיו בצל. 6. גם זליכה טרי. הוא המפלט שלי. כן או לא יעבור את אחוז החסימה כבר לא מעניין אותי. גם ככה גנבו את הקול שלי בפעם הקודמת. |
|
||||
|
||||
מה הופך את מיכאלי ל''טרייה'' היא בעלת אותו ותק כמו בנט, לפיד ושקד וותיקה יותר מסמוטריץ'... |
|
||||
|
||||
הריח? |
|
||||
|
||||
המטרה החשובה והקריטית היא שליחת הליכוד לאופוזיציה. כל שיקול אחר הוא זניח. כך בוחר אזרח סביר במדינה בה מפלגת שלטון מאוד מסוימת מסאבת את המדינה לאורך זמן ארוך. לכן הדיון, ההרהור והלבטים צריכים להסתיים בזאת. או שמצביעים למפלגה שאין שום סיכוי סביר שהיא תכנס לקואליציה עם הליכוד או שמצביעים להמשך השלטון ההזוי של הליכוד. אין אופציה שלישית. מי עומד בראש איזו מפלגה ועד כמה הם פיינשמקרים או קרקרים עם גבינה, זה ממש לא מעניין אותי. חבל שכל הניתוחים והבבלט הזה כל כך מעניין בוחרים במחנה של המתנגדים לשלטון הליכוד. תתאגדו, תתאספו ותבעטו בתחת של הליכוד על ידי הצבעה לכוח אופוזיציוני אמיתי במקום כל השטויות מרכז שמרכז הזה. בגלל ההתנהגות הדלדלה המתרפסת הזאת מפסידים בחירות (וכנראה שנמשיך להפסיד אותן). |
|
||||
|
||||
עזוב רגע ביבי. אין אף אחד שאתה רוצה להכניס לכנסת כדי שיעשה שם דברים טובים, שיקדם דברים שאתה מאמין בהם וכו'? הכל שיקולים קואליציוניים? |
|
||||
|
||||
המשקל של ביבי במקרה זה הוא מעל ומעבר. כבר ראינו. ברגע שביבי ראש ממשלה שאר המיפלגות מתקפלות בפניו או משותקות. מה תעזור לי מפלגה מוצלחת או מנהיג אחר מוצלח כאשר המוצלחות הזו לא יוצאת לפועל? אין לי הערכה רבה לגדולתו של ביבי, להיפך. הביצועים שלו ירודים. אבל בשל כשרונו הפוליטי של ביבי במאבקים, בגלל המנופים בידיו ובגלל חולשת יריביו — ברגע שהוא ראש ממשלה הוא זה שקובע, השאר לא משפיעים כמעט. |
|
||||
|
||||
"ביום הבחירות החלטתי להצביע מרץ או עבודה כדי להעביר אותן אחוז חסימה, לא זוכר מי מהן, אבל טעיתי באותיות על הפתק ולכן לא בטוח איזה פתק שמתי כנראה אחד משתי המיפלגות הללו." - אתה יודע שהן רצו באותה רשימה? |
|
||||
|
||||
מרץ ומפלגת העבודה רצו בניפרד , ככל שאני זוכר. אולי היה להן הסכם עודפים אבל אם מפלגה לא עוברת אחוז חסימה היא לא יכולה להעביר עודפים שלה. |
|
||||
|
||||
אתה זוכר לא נכון. "העבודה - גשר - מרצ" רצו ברשימה משותפת. ראה: מקור, מקור, מקור, מקור... לשכוח זה אנושי - אבל אחרי שתיקנו אותך - לא להשקיע חמש שניות לבדוק בגוגל - זה עצלונת, זלזול, או עודף ביטחון עצמי? |
|
||||
|
||||
"יפה" מצידך לנזוף בי. אני לא מתכוון לנזוף בך אם אתה טועה לגבי תהליכי "מיזוג/אי מיזוג" שהיו לדבריך (במשתמע) בכל שלושת סיבובי הבחירות 2019-2020. אבל אם אתה טועה תנזוף בעצמך לפני שאתה מזדרז לנזוף באחרים. יתכן שההתלבטות שלי לגבי איזה פתק לשים היתה בסיבוב הבחירות בו שתי המפלגות רצו בניפרד. אם להסתכל באחד מהמקורות שנתת ההתמזגות של שתי המפלגות, העבודה+מרץ. המיזוג בין שתי המיפלגות היה לקראת הסיבוב השלישי של הבחירות. המשך לעניין טענותיך, נזיפתך, ומקורותיך: רשום באחד המקורות שנתת על מיזוג ב ינואר 2020 ופירוק בערך באפריל 2020, זה מתאים לסיבוב שלישי. לא בדקתי את כל המקורות שנתת ואיני יכול לבדוק אותם כעת. למרות שזה לא נראה בעיניך, על פי זכרוני באותו סיבוב בו התלבטתי לגבי הפתק שתי המפלגות הללו רצו בניפרד. מאחר וההתלבטות שלי ארכה יומיים וגם התעצבנתי מאוד על טעות בפתק ששמתי אני מהמר על נכונות זכרוני, כלומר בסיבוב ההתלבטות שתי המפלגות רצו בניפרד. כפי אמרתי , כאן ובמקומות אחרים, איני יכול לבדוק הכל כרגע. אני מעדיף לסיים תגובתי ללא בדיקות נוספות. |
|
||||
|
||||
כרגע בדקתי רק את 4 המקורות שנתת להם לינקים הם מתייחסים לסיבוב הבחירות מרס 2020. לא בא לי לבדוק כעת האם מרץ+עבודה היו ממוזגות בסיבוב בחירות ראשון או שני. אולי אבדוק אחר כך. |
|
||||
|
||||
נו, באמת - אני אחסוך לך את המאמץ הקשה. בבחירות לכנסת ה-23 התמודדו העבודה התמודדה עם מרצ וגשר, בבחירות לכנסת ה-22 העבודה התמודדה עם גשר ומרצ עם המחנה הדמוקרטי (ברק, שפיר, התנועה הירוקה...), בבחירות לכנסת ה-21 הם רצו בנפרד ובבחירות לכנסת ה-20 העבודה רצה עם "התנועה" (ציפי ליבני) כ"מחנה הציוני" ומרצ רצו לבד. לקח לי חמש שניות (על השעון) לבדוק (משמעותית הרבה פחות מלכתוב את התגובה הזאת). אני לא "נוזף" בך, אני פשוט לא מסוגל להבין איך יש לאדם משאבים לכתוב ארבע תגובות ארוכות ואין לו חמש שניות ללכת לויקיפדיה ולבדוק את העובדות. זה לא סוד, זה לא קשה, זה לא לוקח זמן, זה לא לוקח כסף... העצלנות המוצהרת שלך פשוט לא מובנת לי, העובדה שזה קורה לך פעם אחרי פעם ובכל זאת אתה לא לומד מזה כלום היא חידה בעיני (וכאדם עם סקרנות אינטלקטואלית, חיודת גורמות לי לשאול שאלות - מה שאולי נראה לאדם כמוך כנזיפה) |
|
||||
|
||||
הבוחר השמאלני/מרכזי רק רוצה שכולנו נסתדר יחד. |
|
||||
|
||||
הטענה כאילו הבוחר השמאל מרכז לא יודע מה הוא רוצה לא נראית לי נכונה, אני אומר זאת בתור בוחר ימני. עשרות שנים בחרתי ליכוד ובשנת 2015 הצבעתי ללפיד כי נוכחתי שביבי נוכל ברמה שאפילו ימני צריך להקיא אותו. בבחירות 2019 ואילך לא יכולתי להצביע , ללפיד לבדו כי לפיד התאחד עם גאנץ. אילו זה היה תלוי בי לא הייתי מצביע לגאנץ לעולם כי לא התרשמתי ממנו , אבל לא היתה לי אופציה. כרגע לפיד עשה את הצעד הנכון והוא התנתק מגאנץ במוצהר. אין לי אופציות אחרות מלבד הצבעה ללפיד, כי הצבעה לבנט לא נראית לי נכונה (בנט יתחבר עם ביבי אם יביא פחות מ- 10 מנדטים בבחירות), אשר לסער לא הייתי סומך יותר מדי על זה שלא יתחבר לביבי כי האלקטורט שלו בליכוד והוא גם ימשיך בקשר המשחית עם החרדים. אין לי כרגע אופציות אחרות, במיוחד שגאנץ העבודה ומרץ משמיעים קולות התחנפות לפלשתינאים, למרות שכשלון אוסלו והמצב בעזה הוכיחו שהפלשתינאים אינם פרטנרים להסדר. במה שיטת בחירות אחרת תועיל לי? האם יש שיטה שתימנע שימוש לרעה בקול שלי? כנראה שלא. הדבר היחיד שנראה לי נכון הוא שני חוקי יסוד שימנעו התבצרות בשלטון ממושך של מנהיג מושחת כמו ביבי. החוקים הם: * הגבלת זמן כהונה של ראש ממשלה ל- 8 שנים, * פסילת כהונת ראש ממשלה למי שעומד למשפט. כלומר ההתגוננות מפני השחתה אינה על ידי שינוי במערכת המיפלגתית אלא שינוי במערכת החוקתית (שנגועה הרבה פחות בהשחתות שיש במערכת המיפלגתית). |
|
||||
|
||||
'..הדבר היחיד שנראה לי נכון הוא שני חוקי יסוד שימנעו התבצרות בשלטון ממושך של מנהיג מושחת כמו ביבי. החוקים הם: * הגבלת זמן כהונה של ראש ממשלה ל- 8 שנים, * פסילת כהונת ראש ממשלה למי שעומד למשפט..' 1. אני לא בטוח שהגבלת הזמן ופסילת כהונת ראש ממשלה מכהן במשטר פרלמנטרי על כל קריזה של יועץ משפטי הם אלו שימנעו ממנהיג להיות מושחת או דיקקטור. 2. התחושה היא שאתה סבור שביבי הוא הכי גרוע שיהיה ומכאן הפרנסולינזציה של החקיקה שאתה מבקש. 3. אם לפיד בעצמו אומר שהוא ישב עם החרדים,אז מה היא מהות ההצבעה ללפיד אם לא כל מה שלא נתניהו? מה גם שלא מן הנמנע שלפיד ישב עם נתניהו שכן הוא ישב תחתיו בעבר הלא רחוק. |
|
||||
|
||||
גאנץ גילה אותך. לדעתי הגשת כתב אישום לא חייבת לפסול ראש ממשלה מכהן. יחכה המשפט עד סוף הכהונה. אבל להטיל הרכבת ממשלה על מי שיש נגדו כתב אישום זו הזניה של ההליך. איזה נשיא אמור לעשות את זה? אפשר לתת לנשיא מוצא בחוק, שבהטלת הרכבת הממשלה על מועמד הוא צריך להתחשב בעברו וביכולותיו. |
|
||||
|
||||
אני גם חושב שהימין-שמאל קיים רק בכינויים שונים. אגב,למה הטריק של 'הימין/ליכוד' לא עובד אצל ה'שמאל מרכז/השלם את החסר'? זה טריק בלעדי? |
|
||||
|
||||
בבריטניה המצב דומה.. בוחרים מפלגה (ועוד בשיטה איזורית) - אבל ב 2019 עקב המצב הפוליטי של תרזה מיי היא התפטרה והלכו לבחירות. אני מרגיש שהשיטה הזו של התפטרות-ממשלה-גוררת-בחירות עשויה לעבוד באופן עקרוני.. פשוט בישראל היא עובדת פחות טוב בשנים האחרונות. |
|
||||
|
||||
היא גם עבדה בערך פעם:בן גוריון (פעמיים או שלוש), אשכול -> גולדה, גולדה -> רבין, בגין -> שמיר, שרון -> אולמרט (אבל זה היה כבר בתקופת בחירות, אז לא ממש נחשב) וכמעט עבד עם אולמרט -> לבני (לבני הייתה מנהיגת המפלגה הברורה וכמעט הצליחה לגבש קואליציה). למעשה, עד 1984 זו הייתה הנורמה של העברת השלטון. וזה עבד גם בהמשך במפלגת קדימה. |
|
||||
|
||||
דומני שעל זה הורדוס שלנו בונה את פנטזיית הנהגת המדינה שלו. בטוחני שהורדוס המקורי דאג ליסודות יציבים יותר עבור בנייניו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |