|
||||
|
||||
מדובר על זכויות היוצרים שלו על שיריו בעבר, לא ברור אם מדובר גם בזכויות לעתיד אם ירצה לכתוב. מהידיעה, מדובר בזכויות יוצרים לחברה שמפיצה שירים בסטרימינג. בהזדמנות זו אעיר שלפי הבנתי הירידה באיכות שירי הפופ/רוק בעולם בעשרות השנים האחרונות מקורה בנסיבות מסחריות גרידה, לא ירידה ביצירתיות של אנשים. כלומר היום השוק המערבי מתמרץ כלכליות יצירות בינוניות שמכניסות יותר כסף מיצירות ל"אניני טעם". אני באופן אישי אוהב מאוד שירי פופ/רוק/ג'ז יפניים (חלקם הגדול מופצים כחלק ממכלולים שכוללים סרטי אנימציה או סדרות אנימציה). איני רואה שום דעיכה של איכות בשירים מהשוק היפני. צפוי שבקרוב יופצו באופן גלובלי סרטי האנימציה היפניים "אוונגליון" בתור טרילוגיה של סרטים ארוכים, פחות או יותר. הסרטים יכללו כנראה מספר שירים , אולי עשרות שירים, כחלק מהמכלול "אוונגליון", זו מתכונת הבידור ביפן. לפי הבנתי בוב דילן וחברות אחרות החליטו שהשיטה של הפצת שירים בסטרימינג היא שיטה מנצחת. אולי שיטה זו תשפר את איכות השירים בכך שתיתן ליוצרים יותר הכנסה כספית וכן תממן הפקות חדשות. |
|
||||
|
||||
לעומת זאת, רף הכניסה ירד. עלות ההפקה של שיר חדש ומעניין נמוכה בהרבה וניתנת לביצוע ללא צורך בשימוש במנגנונים הממוסחרים. איך והאם זה משפיע? |
|
||||
|
||||
הטענה שלך לגבי עלויות אולפן נכונות. אבל יש גם עלויות ליוצרים שאמורות להיות מכוסות על ידי רווחים. המנגנונים המסחריים מתבטאים בתיווך על ידי מימון הופעות חיות, וחלוקת הכנסות. השליטה בהפצה שעד לאחרונה היתה על ידי גופים מסחריים מעטים. שיטת הסטרימינג מחלישה את שני המנגנונים המסחרייים האחרונים. פירוט בהמשך. פירוט. אם אמנים יכולים להציג באינטרנט את מרכולתם בלי חסות מסחרית (עוד לפני התקשרות לשירותי סטרימינג), קהל הצרכנים הוא שבורר לפי הטעם מהי יצירה טובה. כאשר הקהל מגיב בחיוב להצגה הראשונית עוברים לשלב הבא של שיפור איכות טכנית ושיווק דרך סטרימינג. יתכן שיהיה צורך במנגנון חדש של זכויות יוצרים כדי שלא יגנבו ברמה מסחרית מייד לאחר השלב של הצגה מיקדמית לציבור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |