|
בוודאי שמעת על ריבוי הצעות החוק הפופוליסטיות שרצות כיום בכנסת. ההצעות שלך אינן שונות מאלו בדבר. "אנחנו צריכים להפסיק להיות מדינה גזענית", אתה אומר. נפלא. איך? "צריכה להיות מערכת בריאות נורמלית". מצויין. מי יממן אותה?
הלוואי שהיה מדובר בדיון בתאוריה פוליטית - אז אולי היו מביאים דוגמאות והוכחות. אתה מדבר באוויר. אם אתה מעוניין בדיון קונקרטי בישראל, אני מצפה שתבוא לדיון לא כעוד אדם עם דעה, כי בשביל זה לא צריך לשים אנשים על במה - אין לך שום יתרון על פני כל אדם אחר בחדר (וכך אולי גם לא היית מרגיש צורך להתלבש במיוחד לכבוד הארוע). אני מצפה שתבוא עם סטטיסטיקות ועם ניתוח מושכל שלהן, אני מצפה לקבל ממך אינסייט. עדי (אם זהו שמה, רשימותי אינן לצידי) הביאה סטטיסטיקה לגבי מספר הזוגות החד-מיניים המאמצים ילדים או מביאים ילדים לעולם בארץ לעומת מקומות אחרים. היא הציעה פרשנות אחת, לדעתי שגויה מן היסוד, ואף הבעתי זאת בדיון עצמו, אבל לפחות היא ניסתה. רק מה? מלבד הסטטיסטיקה הזו ואי אילו אנקדוטות אחרות - היא לא הביאה השקפת עולם. אז מה יש לנו? או השקפת עולם מנותקת ממקרים מציאותיים, כפי שאתה הצגת, או מקרים מציאותיים בלי שום קשר ומשמעות, כפי שהיא הציגה. שילוב ביניהם היה יכול לסייע לכולנו.
ורק הערה אחת בקשר לטענתך כי השתמשתי במילים כדי לסתום מחשבות - איך, בעצם, אתה מציע שאני אוכל לכתוב אם לא אשתמש במילים כדי להגדיר מושגים? הטענה שלך שהשימוש במושגים הוא, בעצם, מעין "ניו-ספיק" אוטומטאית שנועד למנוע מאנשים לחשוב, מובילה למעשה לטענה שאי אפשר לדבר בכלל, כי כל מילה שאומר כוללת את הקונוטציות שהחברה נותנת להן, ולכן השפה רק מקבעת רעיונות. מוזר, כי דווקא הוגי דעות וכותבי מניפסטים הם אלו שהובילו למהפכות בעבר, ומספיק שאציין את כתביהם של מרקס ואנגלס בנושא זה. מזכיר לי קצת פרק של "הכל נשאר במשפחה", שם חברה היפית של גלוריה הגיע לבית באנקר. אותה בחורה חשבה כמוך - שמילים מגבילות את המחשבה. אי לכך, היא מדברת "בעזרת העיניים". אפילו לגלוריה נמאס מהטמטום הזה די מהר...
|
|