 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן, אני חובב מוזיקה קלטית (אירית, סקוטית, בראטנית, גאליסית, קטיפה שחורה וכחול מישראל, וכו'). אך מקומה נפקד מהרשימה. אבוי. ואל תעזו להגיד לי שהיא נכללת בקטגוריה "מוזיקת העולם"! זהו כינוי שמודבק בד"כ למוזיקה "ניו-אייג'ית" כמו "אוליבר שאנטי וחברים שרים לדולפינים". אוי ואבוי. אני לא סובל לא ניו-אייג' ולא אוליבר שאנטי. לא כל מי שיש לו תוף אינדיאני ובאנג מהודו הוא מוזיקאי. אז למה נפקד מקומה? מה אתם, דיסקלטים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם שירים של סדרות בחינוכית? בושה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם פסקולים? יש לי חברות, שההגדרה שלהם למוז/סיקה איכותית זה שירים שהופיעו בסרט/סדרה/תוכנית/אחר. ניסיתם פעם לשמוע את הפסקול של "דוסון קריק" שבועיים ברצף? טוב, אז למקרה שתהיתם יש גם "דוסון קריק 2". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם indie ז"א להקות אנגליות כגון: JAMES , WEDDING PRESENT ו- BYG AUDIO DYNAMITE שלדעתי זה עוול לכנות אותם כרוק או אלטרנטיבי ולחלקם יש אפילו זיקה ברורה לרגאיי (BYG AUDIO). CORNERSHOP הנהדרים מכניסים גם אלקטרוניקה לעסק ומסבכים עוד יותר את העניין. למי שמחפש חיבור מעניין (מלבד פרוגרסיב) בין רוק כבד למוסיקה קלאסית כדאי לנסות את INDUSTRIAL MUNK . NICK CAVE, SWANS וחלק מהתקליטים של DEPECHE MODE שאפשר להגדיר כרוק גותי פופולרי ו- NINE INCH NAILS , BAUHAUS יותר כבדים וקצת אלקטרוניים עושים מוסיקה נהדרת. אני חייב לציין גם את בוב דילן, לאונרד כהן וטום וויטס שאני מעריץ. יש גם פסקולים מיוחדים, כאלה שנעשו במיוחד לסרט בעיקר, אפילו שחלקם קיטשיים כגון שר הטבעות. למשל: התפוז המכני (שהוזכר כבר), אודיסאה 2001 , רוב רוי, מלחמת הכוכבים (הטרילוגיה המקורית), תפוס את שורטי. וכמה שטותיים ונחמדים כגון אוסטין פאוורס (צריך לדעת לבחור שירים שיוצרים אווירה אחידה), גרמלינס. במוסיקה ישראלית יש כמה מטורפים שכיף לשמוע: פורטיס, הקליק. וכמה יותר שפויים: פוליקר (מוסיקת עולם? רוק? אלקטרוני?), סחרוף, אשדות. וקצת רטרו: תיסלם, בנזין ושוב הקליק. קשה לי להפסיק אבל בכל זאת, די !!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Just for the record אני הצעתי כקטגוריה הומוריסטית "שירי פרסומות". בעוונותי, נכללים בקטגוריה הזו (בעיני) גם פסקולים.זו מוזיקה מיוחדת לבנות לא? (ואני לחלוטין לא מוציאה עצמי מהכלל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי איזה. הפסקול של מועדון קרב, למשל, הוא מצויין. גם לפסקול של הסיפור שאינו נגמר יש ערך סנטימנטלי לא קטן. הפסקול של ג'וזי והפוסיקטס חמוד להפליא, והפסקול (הראשון) של שרק הוא פשוט נפלא. הפסקול של המולן רוג', למרבה הצער, מאכזב. הוא כולל פחות מידי שירים מתוך הסרט ויותר מידי שירים שלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. חוץ מהמולן רוג' אני לא חושבת ששמעתי את הפסקולים האחרים שהזכרת. והמולן רוז' כולל את כל השירים שהיו בסרט (סמוך עלי, אני מנויה על עדת המעריצות של יואן) ופרט לאחד שהדחקתי את קיומו (אם בכלל) כל שאר השירים בפסקול, אכן היו שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. שיר הפתיחה משום מה מבוצע ע"י דיוויד בואי. אני מאוד אוהב את בואי, אבל למה? הקאן-קאן (המצוין, לכשעצמו) של פטבוי סלים הוא ביצוע שונה לחלוטין מזה שיש בסרט. שני שירים מהזכרון שלא נכנסו לדיסק: Spectacular Spectacular (המיצג של ההצגה בפני האציל) Like a Virgin (המשעשע להפליא) יש לי את הדויד. לא להתעסק איתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובסוף הדיסק יש שוב את אותו שיר בביצוע המקורי. בנוגע לSpectacular Spectacular אתה צודק. הקאן קאן שבדיסק זהה לזה שבסרט וזה גם מסביר את Like a Virgin (כנראה שהשחקן שמשחק את הארי לא *באמת* שר שם. ועדיין לא טעיתי בכך שכתבתי שכל השירים בדיסק היו בסרט. ואני לא אתעסק איתך. אפשר את הדויד לשבת? :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך לא טעית אם הסכמנו ששני שירים לא נמצאים בדיסק? בסוף הדיסק יש, שוב, ביצוע של דיוויד בואי, הפעם בליווי מאסיב אטאק - שזה עוד יותר רחוק מהביצוע בסרט. בעקבות השוואה שעשיתי, הקאן-קאן לא זהה, שלא לדבר שהם הורידו את כל הטקסט. וג'ים ברודבנט (הרולד זיגלר) דווקא כן שר בעצמו. למה לא? אפשר, אבל רק אם גם אני אראה אותו. קשה לצפות בסרט הזה על מסך מחשב... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסקול של "רוצחים מלידה" מופתי. מוזיקה אקלקטית לחלוטין מבחינה ז'אנרית, אבל שומרת על איזשהו הגיון פנימי. הוא חשף לי כמה להקות - בעצם ז'אנרים שלמים שלא נגעתי בהם קודם - כמו Nine Inch Nails (שאאל"ט מנהיגם טרנט רנזור הוא עורך הפסקול), דוקטור דרה ונוסראת פאתח עלי חאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה, אבל במשהו אחר. טרנט רנזור הוא לא המנהיג של כלום. הוא האדם היחיד ב''להקה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסקול של הסרט טרינספוטינג מומלץ בחום. לי אישית הוא עזר להתחבר למוזיקה האלקטרונית ולרוח של הצעירים, למרבה הצער הם לא כל כך התחברו אלי (במיוחד הצעירות), כנראה בגלל הסמים. גם הפסקול של הסרט קוראים לי סאם הוא חביב מאוד אם אתה חובב ביטלס אבל לא סובל אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מדברים על פסקולים אני מעוניין להמליץ על הפסקול ל-Death's Design (לא לדאוג אם אתם לא מכירים את הסרט, הוא מעולם לא שוחרר לקהל)- שילוב מדהים בן מוזיקה קלאסית, קלידים, מטאל ואלוהים יודע מה עוד... מסוג הדברים שצריך להקדיש להם ארבעים דקות בלילה כשאתה יודע שאף אחד לא יטריד את מנוחתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממליץ בחום על הפסקולים של ''שעת הצוענים'', ''חלום אריזונה'', ''חתול שחור, חתול לבן'' ו''המלכה מרגו'', כולם מאת גוראן ברגוביץ'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי להצטרף להמלצה על ''חתול שחור, חתול לבן''. את השאר, בעוונותי, לא ראיתי, וזה לא עוון - זה פשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרשה, ומוסיף לרשימה את ''עשרים ושבע הנשיקות האבודות של סיבילה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה ראיתי את הסרט הזה ויצאתי ברגשות מעורבים. מצד אחד יש שם לא מעט עירום נשי שזה דבר חיובי, מצד שני הקול של הכוכבת (שהיא בעלת העירום המצודד ביותר בסרט לטעמי) מקלקל הכל. חוץ מזה הסרט הזה נראה כמו שילוב של סרט טבע של הנשיונל גאוגרפיק עם אסקימו לימון רק בלי הצחוקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסרט עצמו גרוע למדי (שלא לדבר על כך שהוא פדופילי במידה מסוימת) אך המוזיקה מצוינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כ"כ קשה לכם לגוון בכותרות ? יש שיר יפה של איגי פופ (שמופיע בפסקול טריינספוטינג) עם גוראן ברגוביץ' שנקרא T.v screen ובכלל מומלץ להקשיב ל American caesar שלו שהוא אלבום מופת אקלקטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את "TV Screen" תוכל למצוא גם בפסקול של "חלום אריזונה" וגם בדיסק "Ederlezi" שהוא מבחר של שירי ברגוביץ'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני בפסקול של טריינספוטינג יש 2 שירים של איגי פופ, nightcubbing ו lust for life וזהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והבוקר שודר בערוץ YES3 בלוויין הסרט "חלום אריזונה". ישודר שוב בשעות אחה"צ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Celtic music is "world music". would you have preferred "ethnic music"?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שערן אמר. אני מאוד רגיל להתייחסות (גם) אל מוזיקה מסורתית של הודים, הונגרים, אפריקאיים ואינדיאנים כ"מוזיקת עולם" - וכן, גם של אירים. הייתי אולי מבחין, באמת, בין שני סוגים שונים רדיקלית של "מוזיקת עולם". האחד הוא מוזיקה מסורתית מארצות אלו, שמחוייבת לרוב לקודים נוקשים ועתיקים. השני הוא מוזיקה חדשה שנכתבת על-ידי מלחינים בימינו, המשלבים אלמנטים מהמוזיקה המסורתית עם גישות חדשניות יותר. את זה אפשר לעשות היטב: אנסמבל מזרח-מערב או שביל החלב אצלנו, עומר פארוק טקבילק או ננה ושקונסלוש בגויים. ואפשר לעשות גרוע - כדבריך, אוליבר שאנטי וחברים שרים לדולפינים עם תוף אינדיאני ובאנג מהודו. מה שמוזר הוא שאת המוזיקה מהסוג הראשון באמת מוזר קצת לקבץ תחת סוג אחד: לכל עם שיש לו מוזיקה מסורתית, המוזיקה הזו שונה משל עמים אחרים, לעתים יותר מאשר בארוק שונה מרוק. ואפשר לומר, כמובן, שהתיוג "מוזיקת עולם" הוא מערבוצנטרי להחריד: עבור אפריקאי שגדל בשבט, מוצארט הוא "מוזיקת עולם" זרה ומוזרה מגרמניה. אבל אם חורגים מהמבט המוזיקלי הטהור לכיוון סוציולוגי יותר, יש בכך הגיון. ראשית, מה לעשות, רובנו נולדנו אל תרבות המערב, ולכן החלוקה כאן היא מסוג של "אנחנו" מול "הם". שנית (ובעצם הדברים קשורים), אפשר להבחין שמרבית האנשים שאוהבים מוזיקה הודית "מבחוץ" (כלומר, לא גדלו עליה) הם גם האנשים שנהנים ממוזיקה ערבית, סלבית, יוונית, אינדיאנית ואפריקאית. מין עניין של אוזן סקרנית ואהבת השונה, כנראה. לכן, יש טעם לדבר על "אוהבי מוזיקת עולם". נדמה לי, עם זאת, שבמסגרת זו המוזיקה הקלטית היא חריג: יש לי תחושה, לא מבוססת בעצם (או שמא אתה דוגמא?), שרבים אוהבים "מבחוץ" מוזיקה קלטית דווקא, ולא במיוחד אוהבים מוזיקת-עולם אחרת. האם זה קשור לכך שהמוזיקה הקלטית נשענת יותר (כך נדמה לי) על אלמנטים של המיינסטרים המוזיקלי המערבי מאשר מוזיקה הודית, אפריקאית או סלאבית? מכל מקום, אם אני צודק אז יש מקום לקובלנתך, גם אם לא לנימוק: אתה, אולי, באמת אוהב מוזיקה קלטית אבל אינך "אוהב מוזיקת עולם". חלק מההבחנות הללו מקבלות חיזוק כאשר בוחנים מוזיקת עולם מהסוג השני שציינתי, כזו המבקשת לחדש: רבים מהעוסקים בתחום, חוץ מהכנסת אלמנטים "מערביים" (קלאסיים, או ג'אזיים, או פופיים, או אלקטרוניים) אל תוך המוזיקה המסורתית, נהנים גם לשלב מסורות שונות. כך, למשל, יאיר דלאל מתבסס לרוב על אלמנטים ערביים, אבל אפשר למצוא אצלו גם כלייזמר. או טקבילק שהזכרתי, שמרחב ההשפעות שלו משתרע לפחות על טורקיה, המזה"ת, הקווקז ויוון. אצל מוזיקאים כאלו נראה שאין מנוס מהתיוג "מוזיקת עולם". נשאלת השאלה, בכל אופן, למה שמנו (אנו חברי מערכת האייל) בכל זאת מוזיקה ערבית כאופציה נפרדת. בתור מי שיזם זאת, הסיבה היא רק שעקב הנסיבות הגאוגרפיות, הפוליטיות, הדמוגרפיות והחברתיות, יש משהו מיוחד ביחס שלנו למוזיקה הערבית. לא חשבתי שהיא תזכה למצביעים רבים, אבל קיוויתי שהיא תמשוך תשומת לב כלשהי. אגב, זה מה שאני הצבעתי. כמובן שהצבעה נכונה יותר שלי היתה "לא יכול להחליט", אבל זו הרי אופציה לפחדנים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת, כל ההתייחסות הזאת לסוגי מוסיקה שונים כאל "מוסיקת עולם" מבטאת התנשאות וקרתנות תרבותית, כאומר: "יש מוסיקת פופ, מוסיקה קלאסית, מוסיקה אנגלית, צרפתית, איטלקית ואמריקנית, וכל השאר - טוב, זה 'עולם'. קטגוריית 'שונות', שלא ממש *חייבים* להתייחס אליה. העולם הוא התרבויות השליטות בצפון האוקיאנוס האטלנטי ובצפון-מערב הים התיכון, בלבד, כל עוד הן מונות מחמישים מיליון בני-אדם ומעלה. זה דוחה ומגעיל, ומבטא סירוב להיפתח לדברים חדשים. דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודת המבט שלנו, היא מקומית. מה לעשות? יש את שלי, ויש את של כל השאר. מישהו כבר ציין פה שבשביל הגינאים החביבים המוזיקה שלנו היא מוזיקה זרה. העולם *שלי* משתרע בין גבולות התרבות *שלי*. אני מודעת לחלוטין שיש עולם *נוסף* אי שם מעבר, אבל ההבדלים בין הגבולות בתוכו, נהירים לי הרבה פחות מאשר הגבולות כאן אצלי מתחת לאף. קורה. ____ (1) אוף טופיק, אבל בכל זאת- איניגו מונטויה החתולה המקסימה שלי המליטה רביעיה מקסימה לא פחות. אם מישהו מעוניין לאמץ את באטרקפ, ווסטלי, המפרדינק או מקס- שיצור קשר איתי במייל למעלה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יותר נכון לומר שמוזיקה מערבית נשענת יותר על מוזיקה קלטית? כלומר, הם עשו מוזיקה קלטית לפני שאנחנו התחלנו לעשות מיינסטרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. להגנתי הקלושה אציין שכתבתי "המוזיקה הקלטית נשענת על *אלמנטים* של המיינסטרים המערבי" (הדגשה לא במקור). אני בספק אם יש קו היסטורי ישיר מהמוזיקה הקלטית לבאך; סביר יותר ששניהם משתמשים באלמנטים ממקור משותף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שאם לא התייחסנו למוזיקה הקלטית הנפוצה כל כך בהתחדשותה וברעננותה בימינו, כאן ובעולם כולו, אנחנו אכן דיסלקטים. ואז נותר רק לסלוח לנו משום שזה לא שאנחנו לא רוצים זה כי פשוט אנחנו לא מסולגים. עימך הסליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מ.ש.ל. אז איפה הבעיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת ''אם...(אז) אנחנו אכן דיסלקטים'' וזה לא מה שהאדון טען. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי. אני לא אוהבת להסביר בדיחות. זה נותן לי את התחושה שאני לא מצחיקה. זה שקראתי דיסלקטים במקום דיסקלטים, זה אומר שאני... דיסקלטית או דיסלקטית? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |