 |
תמיד התרשמתי מכוחן של המילים במוסיקה פופולרית להביע רגשות ולתמצת תחושה לקלישאה.
אם זה בלוז, רוק, פופ, לא באמת משנה לי. צר לי על הסקר שמאפשר רק בחירה חד ערכית ולא מרובת אפשרויות. כי בלוז נכתב על אהבה , שנאה , קנאה, ידידות ואפילו על עצירות (Constipation Blues....), כי רמי פורטיס נוגע בדבר האמיתי ללא התיפיפות (ולצורך הענין גם ברי סחרוף), כי אין שיר יותר קורע מIf I Ever Leave You של Blood Sweat & Tears, וגם ווילי נלסון עושה לי את זה.
הכח האדיר שיש למנגינה קליטה להשרות מעטפת של אמינות למילים שנוגעות שווה הרבה יותר ממקצב.
לכן אני שומע מוסיקה אלקטרונית אבל נשאר קצת אדיש, ומסוגל להקשיב לבוב דילן ולהבין מה שלא הבנתי...
יש יופי בקלישאות, כשם שקיטש מהווה ביטוי עממי לא מתוחכם של שאיפה ליופי בלתי מושג . מישהו מנסח עבורנו בזמן (בגיל?) ובמקום הנכונים את מה שאנחנו כל כך רוצים להגיד ואין מילים...
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש