 |
אחת הבעיות בפרסום יצירות שלא הגיעו לסיומן (לפי לאונרדו דה וינצ’י, יצירת אומנות לעולם אינה מסתיימת אלא ננטשת) היא איזו מהגרסאות שהשאיר היצר צריך לפרסם.
דוגמה לכך היא הרומן “שירה” של עגנון שעגנון פרסם בחייו כמחציתו ואת החצי השני הותיר בשלבים שונים של עבודה שלא הסתיימה. בפרט הוא הותיר פרק עם הכותרת “פרק אחרון”, אבל אמר לביתו לפני מותו במפורש שלא לפרסמו כלל. במהדורות הראשונות של “שירה” פרק זה אכן אינו נכלל בספר (המהדורה שברשותי היא מחודש טבת ה’תשל”א) והסיום הוא פחות דרמטי (“את מנפרד הרבסט אראה לך, את שירה לא אראה לך שעקבותיה לא נודעו ואין יודעים היכן היא.”) אך במהדורות החדשות יותר הוא כן מופיע.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש