 |
רונן. אני לא מבין בשירה כמוך, למרות לימודי האקדמיים הדלים בתחום השירה. למרות זאת אני מעז לבקר אותך כיון שזה לא הדבר הראשון שלך שאני קורא.
זה עניין של גישת ביקורת המתייחסת גם ליוצר, למכלול יצירתו, אלמנטים החוזרים שוב ושוב. אתה כותב על כל מיני דברים שהם לא אתה, שהם רחוקים ממך, רגשית ופיזית. מה לך ולילד בטקסס ומה לך ולזונות באמסטרדם ולצרפתים בגשם?
אני לא אדבר פה על חריזה ומשקל וצורניות כזאת או אחרת.
מעניין אותי ברמה האישית איפה רונן? האם רונן הוא באמת החזות השכלתנית שהוא מפגין בשיריו, בדיבורו, בהלצותיו?
מי אתה באמת הייתי רוצה לדעת פעם אחת ולתמיד, לגעת באיזשהו מקום בלי התחכמויות,בלי מטאפורות ובלי אלגוריות מתמטיות. לשאול אותך, סתם כך מה שלומך, שתענה לי, אני עצוב, אני שמח, פתאום נזכרתי במשהו מפעם וזה ריגש אותי. אני יודע שיש את זה בתוכך, שאתה לא מאגר הידע העצום שלך וויכוחים בלתי פוסקים על הדשא בנושא מצב השירה העברית בימינו.
אז תגיד, אני לא מספיק קרוב אליך ומעולם לא הייתי. זה אולי נכון אבל מה האמנות אשמה. השירים שלך הופכים מתוחכמים יותר, מרהיבים יותר, אבל אני לא מצליח למצוא בהם אותך, את המודעות הרגשית שלך לעצמך, לסובב אותך, להסטוריה המרתקת שלך. גם כשאתה עושה קישורים, ואתה זאת כל הזמן, אני מתקשה למצוא את האלמנט הרגשי, את החוויה, את הפאניקה, את הכאב שלך וזה חסר לי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש