|
||||
|
||||
לפי NG תרומת יערות האמזונס למאזן החמצן באטמוספירה היא אפסית אם בכלל. למעשה זה נכון לכלל הצמחיה! מי כן תורם? הפוטופלנקטון, וגם זה רק בגלל שהם שוקעים במים לפני שהם מספיקים להירקב, ובכל מקרה: "The processes that determine how much oxygen is found in the atmosphere on average occur over vast geological timescales and aren’t really influenced by the photosynthesis going on now, Denning explains in an article in The Conversation." האומנם?
|
|
||||
|
||||
מה שנראה לי מוזר במאמר הוא שהוא לא מתייחס בכלל לריכוזי הפחמן הדו חמצני. |
|
||||
|
||||
במאמר אחר, מ 2016, על כד"א המוריק נטען שעליית ריכוז הפד"ח היא שאחראית לעיקר ההורקה. ויש גם מפה יפה. |
|
||||
|
||||
אכן על פי הסדרות הנ'ל, היער והחי שבו מאוזנים מבחינת פליטת/קליטת חמצן, ולא זה הפקטור העיקרי בהשפעתם או תרומתם לנזקי הסביבה. גם אני הייתי מופתע. אבל תרומתם העקיפה דרך תהליכים מורכבים יותר חשובה מאד. |
|
||||
|
||||
באופן כללי הגיוני למדי שיער לא יוכל לקלוט באופן קבוע פד"ח. בהנחה שיער ותיק נמצא במצב יציב (כלומר העצים לא מגיעים לגודל או צפיפות הולכים וגוברים), אין איפה לאחסן פחמן נוסף: הקרקע לא קולטת אותו, או לכל היותר קולטת כמות זערורית דרך תהליכי רקב אטיים מאד. היתר נאכל ע"י בע"ח וחוזר בתור פד"ח, או לחילופין נשרף וגם כאן חוזר באותו אופן. אופציה שקיימת תאורטית ביער כמו של האמזונס היא הישטפות קבועה של פחמן אל הים באמצעות הנהרות המנקזים את היער. לא בדקתי אבל אני מנחש שהכמות שנשטפת בפועל היא לא גדולה יחסית (וגם אז, כמובן, היא צריכה לשקוע בקרקעית העמוקה כדי לצאת באמת מהמחזור). |
|
||||
|
||||
כן, דוקא הזכירו שם סחף קרקע בין השאר. |
|
||||
|
||||
והנה לך שתי תוצאות הפוכות באופיין לגבי ההשפעה של נהרות על מאזן הפד"ח: על פי ממצא אחד, נהרות שנושאים את מימי ההמסה של קרחונים עם הסחף של הסלעים קולטים כמות מרשימה של פד"ח בזכות הריאקציות של חומרי הסחף עם הפד"ח. בשניה מתברר כי נחלי הרים פולטים כמות גדולה של פד"ח, כאן הם טוענים שהסלעים הם כנראה דווקא המקור לפליטת הפד"ח. |
|
||||
|
||||
והנה עוד שני מחקרים מעניינים. האחד בחן את ההשפעה המצטברת של בירוא יערות מאז שנת 1900 והגיע למסקנה שההשפעה שלה היתה קטנה בהרבה מאשר נהוג להניח - שווה ערך ל-92 מיליארד טון פד"ח (לעומת 1300 גיגהטון ממקורות תעשייתיים), במקום 484 כפי שנטען קודם. הוא מסביר את הפער בכך שמחקרים קודמים לא הביאו בחשבון את הגידול מחדש של יערות על אותם שטחים למטרות מסחריות - טענה שאם היא נכונה היא מאד מפליאה. המחקר השני גילה ממצאים מרשימים. המחקר עוסק שוב בשיקוע פחמן על ידי נהרות, במקרה הזה במניפת הסחף הגדולה בעולם - זו של נהרות הגנגס והברהמהפוטרה במפרץ בנגל. מניפה זו נמשכת עד 2,000 ק"מ משפך הגנגס לים, ובכל שנה הנהרות מביאים אליה מיליארד טון של סחף. החוקרים קדחו במים עמוקים והוציאו ליבות שמייצגות שכבות לאורך 19 מיליוני השנים האחרונות. רוב המחקרים עוסקים בשיקוע של סחף עדין, אבל החוקרים האלה עסקו בחיפוש אחר גושי חומר אורגני מקרוסקופיים שהשתמרו. הממצא המעניין ביותר הוא של שכבה של חומר עצי מלפני 50,000 שנה. בניגוד לשכבות האחרות שמכילות עצים שגדלים בגובה נמוך, השכבה הזו מכילה כמות נכבדה של חומר מעצי מחט מהסוג שגדל בגובה של 3 ק"מ מעל פני הים. מציאת חומר כזה בשכבה שנמצאת במרחק מאות ק"מ מהחוף ובעומק 3,700 מטר היא מפתיעה מאד. ההסבר הסביר ביותר, לדעת החוקרים, הוא שהעצים הגיעו למקום במסגרת ארועים קטסטרופליים של פריצת סכר טבעי שנוצר בגלל מפולת סלעים, קרחונים או סיבות אחרות. ארוע כזה יכול לשחרר כמות אדירה של מים (כך משערים שנוצר הערוץ של נהר הקולומביה בגבול אורגון-וושינגטון, כמדומני), ולפי ההשערה העצים נסחפו עם הזרם האדיר אלפי קילומטרים ממקום גידולם בנפאל, דרך הודו ובנגלדש של היום ועד מרחק של מאות קילומטרים לתוך הים - ארוע מרשים מאד. |
|
||||
|
||||
לא מזמן נתקלתי בטענה הבאה, באתר של חברת נגרות: "עקומת יצור החמצן של היערות וספיחת ה-CO מתחילה לרדת כשגיל העצים מגיע לכ 70-80 שנה. כשהעצים מתים ונרקבים ביער או נשרפים הם משחררים חזרה את כול ה CO שספחו. לעומת זאת, בשימוש בעץ כחומר בניה, העץ אוצר בתוכו העץ את ה CO שספח. שימוש בעץ מיערות אלו גורם להצערת גיל היער, מה שמעלה את כמות יצור החמצן של היער ומוריד את כמות ה-CO באטמוספרה ... שימוש בעץ כחומר בניה מאפשר דריסת רגל "FOOT PRINT" נמוכה בהרבה בהשוואה למתכת או בטון, שכמות האנרגיה הדרושה לתהליך היצור שלהם גבוהה בעשרות אחוזים. זאת אומרת, ההשפעה השלילית על הסביבה של מבני מתכת ובטון גבוהה בהרבה מזו של מבני עץ." מישהו יודע אם זו טענה תקפה? |
|
||||
|
||||
כן. בפרט בטון. תהליך ייצור של מלט גם צורך הרבה אנרגיה וגם משחרר פד''ח באופן ישיר. |
|
||||
|
||||
לי זה נראה מאד הגיוני. בסופו של דבר, עץ מתחדש; במקום העצים שמשמשים לבניה גדלים או ניטעים עצים חדשים ואילו הקורות עצמן ממשיכות לקבע את הפחמן שבהן (לפחות כל עוד הבית לא נשרף...). כריית ויצור ברזלי בנין הם תהליכים עתירי אנרגיה וגם פוגעים בסביבה באופנים אחרים. גם בטון הוא קטסטרופה - מעבר לנזק שבחציבת אבן הגיר לייצור המלט, כפי שצוין כאן הוא מחייב גם כמות גדולה של אנרגיה בתהליך הייצור וגם פולט פד"ח (נדרש חימום ממושך בכבשן כדי לפרק את הקלציום קרבונט של אבן הגיר המרוסקת - והתוצאה היא סיד חי ופד"ח). משום כך תעשיית הבטון נחשבת לאחת הבעיות הקשות ביותר בשאיפה לדה-קרבוניזציה - אפילו אם כל מקורות האנרגיה של העולם יהיו מתחדשים, ייצור הבטון עדיין יפלוט פד"ח. לזכות הבטון צריך לציין שני דברים - האחד הוא שלאורך חייו הוא גם קולט פד"ח (בעצם הוא מגיב עם הפד"ח באוויר ונוצר מחדש קלציום קרבונט) - זה אפילו מחזק את הבטון. עם זאת, זה מתרחש רק בבטון חשוף לאוויר, כך שהאפקט הזה חלש למדי בקירות מטויחים או מצופים בחומרים אחרים (יחי סגנון הברוטליזם [ויקיפדיה]!). השני הוא שבגלל זמינות החומרים שהוא מכיל הוא נחשב לאחד מחומרי הבניה שמגלמים בתוכם השקעה קטנה יחסית של אנרגיה - אך עדיין יותר מעץ. כמובן, בישראל הדיון לא מאד רלבנטי - גם כי הבניה כאן היא רוויה ועץ לא מתאים לזה, גם כי עץ לבניה אינו קיים בישראל ושינוע שלו ממרחקים מבטל את היתרונות התאורטיים, וגם כי על פי חוק בישראל כל מבנה נזקק לשלד בטון. |
|
||||
|
||||
אולי יש פתרון לבטון. geopolymer cement [Wikipedia] |
|
||||
|
||||
תודה על התשובה. אבל התכוונתי לשאול על הסקאלה של הדברים: אם חצי מבניית הבטון הגלובלית, נניח, תהפוך לבנייה בעץ, האם זה ישנה משמעותית את מאזן הפד"ח באטמוספירה? אני מנחש שהרוב הגדול של כריתת העצים בכדה"א היא לשם פינוי הקרקע לחקלאות או לבינוי, והפד"ח שבעצים האלה מתגלגל די מהר חזרה לאטמוספירה. לא ברור לי איזה חלק מהעצים הכרותים הופך לחומר גלם בתעשיית הבנייה. בנוסף, שימוש בעצים לבנייה בעצם רק מעכב את החזרת הפד"ח שבהם לאוויר, לא? הרי חוץ ממקרים נדירים, כל מבנה עץ סופו להיות מוחלף במבנה אחר. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש אפשרות כלשהי שעץ יחליף את הבטון בהקף נרחב. בסופו של דבר, לא מעשי לבנות בעץ יותר משתי קומות. זאת אומרת שכל הבניה העירונית בעולם, פחות או יותר, יחד עם כל הגשרים, המחלפים, המנהרות ואינספור מבנים אחרים ימשיכו עם בטון; גם בתי עץ כפי שבונים בארה"ב נבנים היום בד"כ על משטח בטון. העצים שמשתמשים בהם לבניה הם לדעתי בדרך כלל כאלה שגודלו למטרה הזו ולא כאלה שנכרתו ביערות-עד. בירוא יערות מתרחש בעיקר בעולם השלישי והמטרה היא בד"כ לא העצים עצמם אלא הקרקע, כפי שכתבת. אבל גם כליאה של פד"ח למשך זמן מוגבל היא חיובית; אם היית יכול לכלוא עשרה מיליארד טון בשנה ולשחרר אותם מאה שנה מאוחר יותר היית מרוויח זמן למציאת פתרונות ולהסתגלות. גם זה לא מעט. |
|
||||
|
||||
נתקלתי באיזשהו הייפ על בנייה של רבי קומות מעץ. לא נכנסתי לפרטים שיכולים לגרום לזה לעבוד או לא לעבוד בקנה מידה גדול. |
|
||||
|
||||
כנראה גם הם עדיין לא ממש נכנסו לפרטים האלה: "There's still research to be done around safety and cost". |
|
||||
|
||||
כאן ישנה כתבה על הנזק שנגרם מכריתת יערות מסיבית. "...מחוקקים הדליקו את הפיוז תחת פצצת פחמן, שהתוצאה של ביעור ושריפת יערות [בבורנאו] יוצרת יותר פחמן מכל אירופה". |
|
||||
|
||||
כפי שכבר העירו כאן שרפת יערות שונה לגמרי מכריתת עצים לשימוש מסחרי מבחינת האפקט על האטמוספירה. מצד שני, אם השטחים משמשים אח"כ לגידול בקר יש אפקט מאוחר של פליטת מתאן שהוא גז חממה הרבה יותר אפקטיבי מפד"ח. |
|
||||
|
||||
הכתבה מדברת על ביעור יערות כדי לנטוע דקלים להפקת שמן לביופיול. ממה שהבנתי, עצם הביעור של יערות והתכסית שלהם גורמת לשיחרור מסיבי של פחמן כלוא. |
|
||||
|
||||
לידיעת טל - גם אני ראיתי את התגובה למעלה בכתב ראי. |
|
||||
|
||||
אולי כדאי שאתה ואנטילופה תכתבו משהו על סביבת העבודה (דפדפן וכו') - אם יימצא משהו לא סטנדרטי משותף לך ולו זה עשוי לעזור. |
|
||||
|
||||
קרה לי לפני יומיים בפיירפוקס. בכרום נראה בסדר. |
|
||||
|
||||
מחשב חדש, ווינדוס 10, דפדפן כרום, קורה רק באייל ולא באתרים אחרים. |
|
||||
|
||||
חברים, צר לי, אין לי כרגע את הזמן הפנוי לטפל בכך. אם אתם מצליחים לשחזר את הבעיה באופן עקבי, אני ממליץ לשלוח דיווח ליצרני הדפדפן, משום שהאתר עצמו לא שונה מזה שנים רבות. משהו נשבר בגרסא האחרונה שלהם, אני מנחש. |
|
||||
|
||||
אני לא רוצה ללחוץ עליך אבל נראה שזה קורה גם ב FF (לאריק) וגם בכרום (לדב, אנטילופה ורון). האם הסמיכות ליובל העשרים של האייל מקרית? אולי העברת תוכנת השרת למחשב קוואנטי היתה טיפה מוקדמת מדי? מסקרן. |
|
||||
|
||||
אני דוקא חשבתי שאתה שברת את האינטרנט - דומני שבאחת מתגובותיך האחרונות (שנכשלתי לבושתי למצוא בחיפוש קצר) כתבת משפט אחד בעברית הפוכה. התוכנה החומדת הגדולה שבענן כנראה חשבה שזו דוגמא טובה, ושינתה את התנהגותה בהתאם. |
|
||||
|
||||
חשבתי לרגע שהתכוונת לאלגוריתם גרידי. |
|
||||
|
||||
ובכן, מאחר שאני בטוח שבלי קשר לסוגי האלגוריתמים הספציפיים מפעיליהם בעןנ הם חמדנים מאד, זה נראה לי הולם איך שלא תביט על זה. |
|
||||
|
||||
אם זיכרוני הרעוע אינו מטעה אותי לא כתבתי משהו בהיפוך לאחרונה, כך שאולי פשוט נפלת על אותו באג (באיזה דפדפן אתה משתמש?). _____________ הרבה שליטה עצמית נדרשה ממני כדי לא להקליד את ההודעה הזאת בהיפוך :-). |
|
||||
|
||||
הודעה שקודם ראיתי בסדר התהפכה ונשארה הפוכה גם אחרי רענון. דפדפן: כרום גרסה 78.0.3904.70. WIN10 32 bit. (אני מקווה שלא שיתפתי בטעות את כל הדרייב שלי עם הציבור, ובכל מקרה אני נשבע לכם שמעולם לא קיימתי סקס אוראלי עם דולפינים) |
|
||||
|
||||
המערכת הלומדת הגדולה כנראה זיהתה שמדובר בתגובה של ארז, ולכן היא סברה שראוי להציג אותה משמאל לימין. |
|
||||
|
||||
לא חושב. היא היתה משאירה את כל האותיות בצד שמאל. |
|
||||
|
||||
בלי קשר, מערכת הפעלה 32 ביט מגבילה מאוד את הזכרון השמיש במחשב, וכרום הוא זללן זכרון. כך שאם תפתח מספר לשוניות כרום המחשב יהפוך לאטי כי הוא ישתמש בזכרון הוירטואלי על הדיסק כל הזמן. יש באיביי רשיונות ל Win 10 64bit בדולרים בודדים. בכמה מאות שקלים אתה מגדיל את זכרון המחשב ל 16GB ומחסל את צוואר הבקבוק1. _________ 1 אני סבלתי מאטיות עם Win 10 64 ו 8GB, כי הרצתי מספר תוכנות במקביל (הבנתי ש 64bit גם צורכת יותר זכרון). הוספתי עוד 8GB בעלות של 170 ש"ח והמחשב קיבל חיים חדשים. |
|
||||
|
||||
אפשר פשוט להפסיק להשתמש בכרום הזה ולעבור לשועל, גם יותר נוח (לטעמי) וגם לא פותח את כל הלשוניות אם אתה לא ניגש אליהן בפועל. יש לי כרגע בשועל מאות לשוניות והוא לא מאט את המחשב. אה, וזה חינם. |
|
||||
|
||||
איזה קטע, עכשיו גם אני נתקלתי בבעיה -- עם מחשב לינוקס, כך שגם את מערכת ההפעלה אי-אפשר להאשים. ועדיין, אין לי זמן לחקור את זה... |
|
||||
|
||||
אם כך אתה יכול להתקבל לעבודה אצל היועמ''ש. |
|
||||
|
||||
ניסיתי, אבל קשה לשנות הרגלים. בכל אופן- מערכת הפעלה 32bit יכולה לגשת רק ל 3.2GB ראם. אפילו את ה 4GB המינימלי היא לא מנצלת במלואו, ולעבור ל 64bit זה ממש גרושים (אמנם דורש עבודה ומעט ידע). להוסיף עוד 8GB ל 4 קיימים (ואם הם לא מסתדרים ביחד פשוט להחליף את ה 4 ב 8) עולה 170 ש"ח ודורש יכולות טכניות מינימליות (לפתוח שני ברגים במכסה, לנעוץ במקום הנכון). למתקשים יש סרטוני עזרה ביוטיוב. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על דסקטופ. אני לא משתמש בדסקטופ כבר שנים לא מעטות, ולהוסיף לנייד זה קצת יותר מורכב (אם כי לא בלתי אפשרי - בתלות בדגם). |
|
||||
|
||||
בנייד זה עוד כמה ברגים וקצת יותר זהירות, ובד''כ להחליף ולא להוסיף, אבל אותו פרינציפ. כולם סביבי גם משתמשים בנייד, אבל לי זה לא נוח. אני מנחש ששכ''ג מאותגר כמוני. |
|
||||
|
||||
הפטנט הוא להשתמש בנייד, וכשאתה בבית/משרד לשים אותו על docking station (שהיום זה הרבה יותר קומפקטי ממה שזה נשמע) שמחובר קבוע לשני מסכים גדולים ונוחים, ולמקלדת ועכבר רגילים. |
|
||||
|
||||
זה היה ירדן. מוזר, גם אני זכרתי בטעות שזה היה שכ"ג. |
|
||||
|
||||
לי זה קרה ב-BRAVE וב-FF |
|
||||
|
||||
כנראה שהצדק איתך והזכרון שלי דפוק. שמתי לב שכרום עדכן גרסה לפני כמה ימים. |
|
||||
|
||||
נראה שהבעיה באמת לא ספציפית לאייל, לפי שתי התגובות הראשונות למאמר הזה. מעניין מאד מה קרה לאחרונה שיכול להסביר את התופעה שמתרחשת בדפדפנים שונים ובמערכות הפעלה שונות. |
|
||||
|
||||
הבנתי שהבעיה לא אצלנו בפעם הראשונה שראיתי את זה באתר "הארץ". יש לי כמה השערות לגבי שורש הרעה, אבל העובדה שזה לחלוטין לא עקבי (כלומר, reload פותר את הבעיה תמיד) מותירה אותי אם ספקות, בעיקר. או במילים אחרות, אין לי מושג, אבל אני שמח שלא אני צריך לתקן את זה. |
|
||||
|
||||
ובכל זאת מסקרן לשמוע השערות (לא בהכרח ממך עם אין לך זמן :-). |
|
||||
|
||||
גם עתה שמת לב! |
|
||||
|
||||
עוי. פדיחה. השארה? שינוי בספריה כלשהי שמשותפת לכל הפלטפורמות הללו, מן הסתם. יש כמה כעלה. עבל עף עחת מהן לע מסתדרת לי אם חוסר האקביות שבתוצעה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |