 |
היו כמה מקרים. בדיעבד קשה לי להעריך מה היתה מידת הסכנה בהם. כולם אירעו לפני יותר מ-30 שנה, ומלבד כמה מכות יבשות ושבר בלתי מורגש בשן, לא נגרם לי כל נזק.
עיקר ה"סכנות" היו איומים על החיים. במקרה אחד ע"י עבריין כבד מאזור השפלה, אחד ע"י משפחת פשע בעירי דאז ועוד שניים-שלושה ע"י סתם אנשים אלימים. לרוב זה קרה לאחר שביקשתי מהם לא לעשן באוטובוס, אולי בטון קצת תקיף מדי, או שמנעתי מהם כניסה לבסיס בו שירתתי.
אחד מהם גם כלל ניסיון תקיפה במה שנראה כאלת בייסבול, מה שהביא אותי לירות באוויר. אחר האיץ את הרכב לכיווני ונעצר כמה מטרים ממני לאחר שעמדתי לסחוט את ההדק אל השמשה שלו, במקום לברוח (הייתי צעיר...). להפתעתי הבחור, שבדיוק השתחרר לאחר עשר שנים בכלא, זיכה אותי לאחר מכן בחיבה ובערכה.
עוד מקרה היה גם כן בתקופה הצבא - לאחר שיצאתי כנגד קבוצה שהטילה חיתתה על שאר החיילים בקורס, התעוררתי יום אחד עם סכין צמוד לגרון שלי. דאגתי שהחבורה תיכנס לכלא. שוב להפתעתי, כמה מאלו שפטרתי מעונשה, התחייבו בפני המפקד שהם יחטפו ויחסלו אותי מחוץ לבסיס מאחר ודיווחתי לרשויות.
עוד מקרה היה במילואים - הציגו אותי לפני חייל בפלוגה חדשה בתור "זה שסירב לשרת בשטחים". לפני שהספקתי לומר צפרא טבא, הוא דרך את הנשק, שיחרר ניצרה והצמיד אותו לרקה שלי.
ולסיום שני פגזי מרגמה - האחד בלבנון, באפריל 1985, נפל 20 מטר ממני, ועוד אחד באימון, חלף מעלי, כנראה קרוב מדי (אני עצמי לא שמתי לב לכל העניין), מה שגרם להשבתת האימונים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש