702835
תמיד אני מתרשם ממהירות המחשבה של חלק המתדיינים שמצליחים תוך חמש דקות ועל סמך אינפורציה חלקית ביותר לפסוק בצדק ועומק שמאפילים על פסיקות של שופטים מלומדים אחרי תהליך משפטי ארוך.

אבל מכיוון שאני טיפש מדי בשביל זה, אסתפק בשאלה כללית שאינה מתייחסת למקרה הספציפי הזה -

1. בזמן פרידת בני זוג, האם יש צדק בחלוקת נכסים שלא נצברו במהלך החיים המשותפים? אחת הטענות נגד הפסיקה הנוכחית היא "המדרון החלקלק" (של הענשת הבוגד/ת), האם אין בחלוקה אוטומטית מדרון חלקלק מסוג אחר (של נישואים כאמצעי לחלוקת רכוש)?

2. כיצד החוק או בית המשפט מתיימרים (כפי שצוטט) לדעת אם היתה כוונה לחלק רכוש בטרם הנישואים? האם המחוקק קבע את ברירת המחדל בהעדר הסכם או חוזה?
702836
2. אחרי רפרוף בפסק הדין שמעלה את התהיה האם מדבור ברכוש משותף או במתנה‏10 נראה לי שברירת המחדל היא שהרכוש שנצבר לפני השיתוף לא נחשב כמשותף‏11.

___

10. כלומר מקביל למשהו שניתן ללא תמורה, ולכן אינו בגדר חוזה מחייב (ובהשלכה למקרה הנ"ל - הבעל רשאי להתחרט).
11. כדאי לציין שהקושי לפסוק במקרה הנ"ל נובע בחלקו מגלגולי הבית - עסקה עם קבלן וגם שיפוץ - שנעשו בזמן החיים המשותפים. איך יש לשופטים סבלנות להתעמק בכל הפיצ'פקס האלה?
702837
1. במקרה של נישואים בין בני זוג שמביאים איתם נכסים משמעותיים, ובפרט כאשר רק אחד מבני הזוג מביא נכסים משמעותיים, מקובל לערוך הסכם ממון שמבהיר את גורלו של הרכוש במקרה של פרידה. כאשר אין הסכם ממון, ואם בחלק מסויים של הרכוש נעשה שימוש משותף באופן עקבי (למשל, דירת מגורים) ולשני בני הזוג יש חלק בתחזוקת הרכוש ובהשקעה בו (למשל, שיפוץ משמעותי שנעשה מהכסף המשותף של בני הזוג), נקבע בעבר שחלה עליו הלכת שיתוף, כלומר שבן הזוג שהביא את הנכס שיתף את בן זוגו בבעלות עליו גם ללא הסכם מפורש.
5M גוונים של אפור 702841
ומה אם מתקיים שימוש משותף אך התחזוקה נעשית רק על ידי בן הזוג שהוא בעל הנכס המקורי?

___

טוב נו, התשובה ברורה - בית המשפט מתדיין ארוכות ומחליט איכשהו. ומיד אח"כ פותחים דיון באייל.
5M גוונים של אפור 702843
שאלה מצוינת.
להבנתי, ככלל, בהעדר הסכם ממון רכוש ונכסים שהיו נפרדים טרם הנישואים נשארים נפרדים כברירת מחדל. אבל אני לא מומחה בנושא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים