 |
|
 |
||
|
||||
 |
השימוש בקבוע פלאנק נראה לי מוזר, אבל זה כנראה בגלל שאני לא מבין כלום בתחום. לא יותר פשוט לקבוע את הק"ג כמסה של כך-וכך פרוטונים? מסת הפרוטון ידועה (1.67 יוקטוגרם בערך), ומכאן בהנתן פרוטון בודד ניתן לחשב בקלות מהו ק"ג. ואם זה מסובך, אז אפשר בעזרת המטר. את המטר כבר קבעו באופן עצמאי (ע"פ מהירות האור). אי אפשר לקבוע את הק"ג לפי המסה של מים בטמפרטורה נתונה, ללא כל לחץ חיצוני, בנפח נתון (נניח, במטר מעוקב)? אגב, יש תיאוריה לפיה מהירות האור משתנה עם הזמן1, והוא היום איטי בהרבה משהיה בעבר הרחוק מאוד. אם זה נכון, הרי שהמטר הולך ומתקצר עם הזמן. אולי זו הסיבה לעליה בגובה הממוצע של שחקני NBA עם השנים2: הם לא באמת גבוהים יותר, פשוט המטר של היום זה לא מה שהיה פעם. 2 לא באמת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
The proposed redefinition of SI base units would define the Planck Constant as exactly 6.62607015/1034 kg⋅m2/s, thereby defining the kilogram in terms of the second and the metre. קבוע פלאנק זה קבוע טבעי שאפשר למדוד בדיוק גבוה (למשל יחס בין אנרגיית פוטון לתדירותו).הצורך לעבור לקבוע פלאנק נובע מן הבלבול בין ק"ג מסה לק"ג כח. גם בתאור בראש הדיון מדובר על קג"מ ואח"כ מסבירים עם "שוקל" שזה כוח (הכוח שמפעילה גרביטציית כדוה"א על 1 ק"ג מסה). מאחר והכוח המופעל על 1 קג"מ (משקלו) שונה בכל מקום ע"פ כדוה"א, לא רוצים יותר להשתמש במונח ק"ג כח אלא רק קג"מ. מסה היא היחס בין כוח המופעל על גוף לבין תאוצתו. (בכוונה עקפתי את המונחים, מסת מנוחה ויחידת מסה אטומית או יחסות. מסת המנוחה של פרוטון היא לא משהו שבא לידי ביטוי בפיסיקה של היומיום, כי פרוטונים בד"כ לא מופיעים לבד או במנוחה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי צריך לכתוב שקבוע פלאנק הוא קבוע טבע אמיתי שערכו נקבע ע''י ההגדרות שלנו של מטר, שנייה וקג''מ. הכוונה היא לקבוע את הקג''מ כך שקבוע פלאנק יהיה בדיוק המספר שהבאתי למעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהכוונה שלך ברורה ואין צורך בהכאה על חטא. ובכל מקרה תודה רבה על ההסבר מאיר העיניים. לא הייתי חושב לבד על הקושי למדוד את מסת המנוחה של פרוטון1... __ 1. לפחות בהשוואה למדידת קבוע פלאנק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. ראיתי פרופסור לפילוסופיה של המדע מנסה להסביר זאת אצל לונדון וקירשנבאום ואיני חושב שהוא הצליח יותר ממני. אני חושב שטל כהן חיפש את הקשר בין קבוע פלאנק למושג המסה. והקשר אכן קיים. חוק אי הודאות של הייזנברג מקשר בין התנע (מסה×מהירות) לבין המיקום באמצעות קבוע פלאנק. אילו היינו חופשיים לחלוטין מן הערכים הקלאסיים של מטר, שנייה וקג"מ היינו מגדירים אותם בצורה כזאת שקבוע פלאנק היה הופך ל-1 ו"נעלם" מן המשוואות. כדי לשמור על תאימות עם הגדלים המקובלים מסתפקים בערך המקורב של הקבוע שתמיד השתמשו בו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |