 |
|
 |
||
|
||||
 |
למדיניות של העדפה מתקנת יש בהחלט מקום במסגרת המאמץ להגיע לחברה שוויונית יותר. מרגע שאימצנו את מושג השוויון שאיננו פורמלי בלבד, אלא שוויון הזדמנויות מהותי שיבוא לידי ביטוי באפשרות המעשית של האזרחים בחברה להגשים את שאיפותיהם, יש צורך באמצעים על מנת לנטרל את נקודות הפתיחה של בני הקבוצות השונות בחברה (עדות, מגדרים, דתות...). כפי שאכן ציינת במאמרך, מדיניות של העדפה מתקנת אכן אינה נטולת חסרונות, אולם ניתן למזער אותם, ובחשבון כולל ערכה של מדיניות זו עולה על הנזק שהיא גורמת בזכות ערך השוויון שטמון בה. מצב של חוסר פעולה - לענייננו, מצב של יחס שווה אל תושב עיירת הפיתוח ואל בן למשפחה עשירה - הוא אי-צדק גדול ורב יותר מכל פגיעה שהיא שעלולה להגרם לבני הקבוצה החזקה להם לא מוענקת ההעדפה. לגבי האפשרות של פגיעה בתדמיתם של הקבוצה המועדפת - דווקא העדפתם וקידומם הוא כלי יקר ערך לשיפור מעמדם בעיני עצמם ובעיני הסביבה ולשבירת סטריאוטיפים ויצירת מודלים חדשים לחיקוי. אמצעי המימוש של העדפה מתקנת אינם בהכרח מכסות או הורדת ספי קבלה (בחוגים מועדפים ספי הקבלה עולים לא בגלל דרישות קונקרטיות אלא בשל חוקי היצע וביקוש). ניתן להחליט על מדיניות על-פיה יש צורך לעמוד בתנאי סף מסוימים וכך לא לקבל מועמדים שאינם מתאימים ויוכלו להזיק לרעיון כולו. בנוסף עצם האפשרות של שילוב בני קבוצות שונות בחברה תורם לרעיון של פלורליזם ויכול להוות בסיס לצמיחת דרכי מחשבה מקוריות ובכך להשתלב עם לרעיון המריטוקרטיה. מחקרים שנעשו בארץ לבחינת הצלחתה של ההעדפה המתקנת (הונהגה בעיקר בשרות הציבורי לגבי נשים ובעלי מוגבלויות) מצאו את המדיניות כיעילה להשגת חלוקה שוויונית יותר של המשאבים בחברה. מיותר לציין שמדיניות כזו איננה אמצעי יחיד למלחמה בחוסר-השוויון וצריכה להיות מלווה בפעולת תשתית של חינוך והקצאת משאבים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |