|
לקח למרי ווייקפילד 15 שנים להבין שהיא טועה כשהיא מגינה על רוכבי האופניים נגד האנטי-רוכבים. פרספקטיבה אחרת על רכיבת אופנים בעיר1.
רוכבי אופניים הם אנשים לא נעימים, לא מתחשבים אחד בשני, לא מתקשרים אחד עם השני. נהגי מכוניות מקיימים סוג מסוים של תקשורת, של הכרה הדדית, למרות התחרות בכביש. רוכבי אופנים מרוכזים רק בעצמם וברכיבה. הצביעות של רוכבי האופנים היא סוג של מחלה מוסרית לפיה יכולת רכיבה מקנה להם רשות להתנהג רע בדרך. הם מרשים לעצמם להתנהג בגסות בגלל שהם לא צריכים לשאת בתוצאות.
1 לצערי אני נפגש בהתנהגות דומה גם ברכיבת שטח בסינגלים כשרוכבים חזקים נצמדים באגרסיביות לרוכבים רגילים (לעיתים בליווי מילולי) שכביכול "מפריעים" להם. גרועים מהם זה רוכבי אופנועי שטח שנכנסים לסינגלים (למרות שאסור לרכב שם ברכב ממונע) ומתנהגים בביריונות כלפי רוכבי האופניים (גרועים כי הם מקלקלים את השביל, ומזהמים את האוויר ברעש, אדי דלק ואבק)
|
|