 |
|
 |
||
|
||||
 |
בשנה שעברה עמותת עמר"ם קראה לחה"כ להצטרף לדרישתה להכיר בחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן ולקחת אחריות רשמית. (שימו לב, לא מדובר בקריאה לחקור, אלא בדרישה להכיר בעלילת דברים אנטישמית שכל גורמי החקירה והמשפט שעסקו בה, קבעו שאינה נכונה) 17 ח"כים נענו עד עתה: 1. תמר זנדברג ממרצ 2. רחל עזריה מכולנו 3. שולי מועלם רפאלי מהבית היהודי 4-7. אחמד טיבי, יוסף ג'בארין, דב חנין וג'מאל זחאלקה מהרשימה המשותפת 8-11. אמיר אוחנה, נאוה בוקר, נורית קורן ודוד ביטן מהליכוד 12-16. איתן כבל, עמיר פרץ, יוסי יונה, יצחק הרצוג ושלי יחימוביץ מהמחנה הציוני 17. מיכאל מלכיאלי מש"ס. לחלק מן הרשימות יש רווח אלקטורלי מעמדה זו. (לרשימה אחת יש כאן גם תוספת חוצפה, אנטישמיות ושמחה לאיד). הבעייה היא בעיקר עם רשימות הסמול. הבוחר הסביר לא אמור לבסס את בחירתו על עניין אחד ולא מרכזי. מפלגות הסמול שבהכרח תומכות בלקיחת סיכונים למען השלום, אמורות להזהר שלא להתפס כחסרות אחריות וטיפשות דיין להצטרף להשמצות שלא הוכחו כנגד האלקטורט שלהן. גם לוקח סיכונים וגם טיפש, זה זיווג לא בחיר. כל עוד יש מפלגות שאינן ברשימה, איני מתכוון להצביע בעד אף מפלגה ברשימה זו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הגיע הזמן שתפסיק להשתמש במושג 'סמול' בצורה תכופה כל כך. כמו שלא נרצה1 לראות שתמיד קוראים כאן לאובמה כושון, ליושבי עופרה מתנחבלים, ליושבי טירה ערבושים וליושבי אופקים מרוקאי-סכין, אין שום סיבה לשימוש התכוף בכינוי גנאי, כשאפילו לא לגמרי ברור למי אתה מתכוון. המחנה הציוני הוא מפלגת שמאל מרכז. אולי שמאל, סבבה. מרץ היא מפלגת שמאל, קיצוני אולי. אם תשתמש במושגים האלה, זה גם יהפוך את טענותיך למובנות יותר, וגם ישפר את השיח. 1 טוב, אני כבר לא כל כך בטוח. אני לא ארצה, ומקווה שגם חלק מהאחרים כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשקראתי את תגובתך כעסתי מאד. הנושא שנידון כאן קרדינלי בעיני, הרבה יותר מאשר בעיני רוב הקוראים. אם תנתן לי הזדמנות, אשמח להסביר מדוע. והנה אתה מתגולל עליי בשל מילה שהופיעה בדיוק פעם אחת וכלל אינה ממין העניין. למזלי, לא השבתי מיד ולכן הספקתי להבין כי בכל זאת יצאה שגגה תחת ידי ויש דברים בגו. אני כבר אומר לך כי ברשותך הייתי רוצה להמשיך להשתמש בביטוי, אבל אני יכול להבין מה הפריע לך. לכן אנסה להסביר איפה טעיתי. אנסה להסביר באופן קצר ככל האפשר, מפני שעדיין הנושא הכללי חשוב מדי, ולא כדאי לסטות לויכוח צדדי. א. אני לא משתמש בביטוי "סמול" כמילת גנאי. הביטוי בכלל מקורו בשמאל ("אסמול" של דורון רוזנבלום). אנשי ימין אימצו אותו ככינוי גנאי לפי התרגום האנגלי וכחלק ממילון הגידופים שלהם (מתבוללים, תבוסתנים, חמוצים ...). לדעתי, כדאי ואף רצוי, שאנו אנשי השמאל נאמץ את הביטוי ובכך נשלול את הנשק הזה מידי היריב (בערך כמו שראפרים שחורים בארה"ב קוראים זל"ז nigger). זה יהיה גם ביטוי לכך שהמחלוקת היום היא כבר לא על ציר ימין-שמאל הכלכלי המסורתי, אלא יותר בין ליברלים לשמרנים. ב. בתגובה המקורית שלי אכן כתבתי דברים קשים נגד מפלגות השמאל. אודה ואתוודה שאני חש בוז עמוק למר"ץ ובפרט למפ' העבודה, בשל מה שהסברתי שם. לתחושתי, זה היה מה שהרגיז אותך ואשמח אם תרצה, להסביר מדוע אני מרגיש כך. ג. הטעות שעשיתי היא ששכחתי שה"אימוץ" של הסמול הוא רק בתודעה שלי וכל האחרים עדיין רואים בה מילת גנאי. לרוע המזל, השתמשתי ב"סמול" כחלק מדברי הגינוי שלי. בהחלט התכוונתי לגנות את מפלגות השמאל, אבל לא התכוונתי שהמילה "סמול" תהיה חלק מן הגינוי. ד. אני מעריך את כל הכותבים כאן כאנשים חושבים ובעלי דעה ולכן נמנע מלהמליץ על רשימות פוליטיות לטעמי וכותב רק על שיקולי ההצבעה הפרטיים שלי. בכל זאת, תמיכת שתי המפלגות בדרישת העמותה, כל כך מחרידה בעיני, שאני ממליץ לכולם לא להצביע למפלגות אלו. כאמור אשמח להסביר מדוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודייק - המילה הופיעה פעמיים בתגובתך. אין לי שום בעייה עם בוז עמוק למפלגה כלשהיא, ובכללן מרץ והמחנ"צ כמובן. ולכן תחושותיך בקשר לענין לא הרגיזו אותי כלל. השימוש התכוף במילת גנאי פוגע לדעתי בשיח, ובדיון הענייני בטענותיך ותחושותיך שברור לי שהן ראויות לדיון וייתכן שגם מוצדקות בחלקן. כשאני מנסה לנתח מול עצמי במה נזקו של שימוש במילים כאלה, נראה לי שהן מפזרות מעל כל התגובה - לא רק שלך, גם בשימושים אחרים ואצל אחרים - ענן של דה-לגיטימציה והכפשה על צד מסוים במפה (אפשר לעשות זאת גם לצדדים אחרים במפה כמו שרמזתי), ומכאן קשה מאד להמשיך בדיון ענייני. זה קצת דומה (לא לכעוס - רק דומה) לכינוי "בוגדים" לכל מי שחושב ולו לרגע לוותר על חלק מארץ ישראל לטובת הסכם עתידי1. במקום להבין שאותו צד בויכוח, גם הוא אוהב את המדינה ותושביה ורוצה בטובתם - רק שלשיטתו הדרך לטובתם היא כזו ולא אחרת - הכינוי הופך את אותו צד לרשע מרושע, חורש רע וזדון, שמטרתו המקורית להזיק ולכן יש, מן הסתם, להילחם בו בכל כח וחלילה וחס מלהקשיב או אפילו - רחמנא ליצלן - להתמודד, עם דיעותיו והצעותיו. 1 פרקטיקה כל כך נפוצה בשלטון הנוכחי, ששוכחים כמה היא בזויה ומזיקה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |