|
כתבתי במאמר, אם גם לא בנחרצות, שרפי פרסקי הוא זמר הרוק הכי טוב שהיה כאן, בהיבט של השירה. אז יש מצב שעדיין. למעשה, אם בימי "כמה פעמים ספרת עד עשר" הוא היה הראשון בין טובים, בימי פוסט-רוק אלו הוא אולי בבדידות מזהרת. (בהופעות שהייתי לאחרונה הראו דני בסן ומני בגר שהם עדיין שרים טוב, אבל כמשחזרי תהילת עבר הם אוטומטית במדרגה נמוכה יותר מרוקר שעדיין יוצר.)
למה "אולי", ו"יש מצב"? כי לפני 29 שנה לא היו נער או נערה בישראל שלא דקלמו את "כמה פעמים", והיום נראה שהוא מחוץ לתודעה הציבורית. אלמלא תהילת העבר, שהובילה אותי לחיפוש יזום, לא הייתי מגיע בכלל לשמוע את האלבומים החדשים שלו. ומי יודע איזה עוד זמרים נהדרים יש ששרים כמוהו כמעט רק לעצמם. ואם רוקר צועק ביער ואף אחד לא שומע, האם הוא משמיע צעקה?
וכדי לגמור בנימה חיובית: איך לצעוק ביידיש? די לבנה שיינט אויף די שניי. סתם, לא ממש שיר רוק והוא לא ממש צועק, אבל פרסקי הרי צועק גם כשהוא לא צועק. איזה שיר יפהפה.
|
|