 |
רן אדליסט כתמיד מבהיר בדיוק את העובדות:
שני חשודים מנהלים קרב הישרדות. כשהם נמצאים עם גבם לקיר הם מסוגלים לכל. האחד יורה לעצמו ברגל, השני מאיים לירות בראש של כולנו. ושניהם מתואמים. טרמפ דורש החלפת המשטר באיראן. זה לא יקרה. בינתיים הוא מחזיר את משטר הסנקציות האמריקני בעוד העולם כולו ממשיך לנהל מול איראן עסקים כרגיל. בכך הוא מונע מחברות אמריקניות פוטנציאל השקעות בשוק ענק, מבודד את ארה"ב ופוגע בהשפעתה בעולם כגורם מדיני וכלכלי (בהנחה שהוא לא יתקוף צבאית את טהרן). טרמפ, בדרכו המטורללת, הופך את עצמו ממנהיג העולם החופשי לבריון שכונתי ולמה שהאמריקנים מכנים LOOS CANON, תותח שניתק מתושבתו והוא מתרוצץ על סיפון האנייה בים סוער ומאיים לפגוע בכל מה שנקלע בדרכו. החברה האמריקנית תקיא את טרמפ מהבית הלבן אבל מעולם לא הייתה הוקעה ששילבה אקט פלילי, בוגדנות לאומית בגין המעורבות הרוסית בבחירות, וחרפה כמו תשלום דמי שתיקה לכוכבת פורנו באמצעות כסף ששולם לעורך דינו מאוליגרך רוסי כשהוא מסתבך באינסוף שקרים ברמת העליבות האישית. הצעתי לסדר היום : לא לקחת את נאום החרקירי של טרמפ ביותר מדי רצינות. בדרך כלל, אחרי שהוא מריע מתריע וחותם במחווה קיסרי מפואר מגיעה המציאות, כמו בולדוזר שנתקל בערמת לא חשוב מה, והיא מיישרת אותו אל קרקע המציאות.
הנואשות של החשוד השני, נתניהו, גורמת לו ללכת על הסף בליבוי רוחות מלחמה בצפון. הוא מגייס את צה"ל כדי לגבות את נאום טרמפ באמצעות תקיפות בסוריה, כולל מטרות איראניות. הטכניקה של נתניהו היא לצייר את השד האירני על הקיר להפחיד את היהודים ולהצטייר כמושיעם. בכך הוא מסכן את כולנו במלחמה שלא תשיג מאומה פרט לרוחות מלחמה שיטאטאו לזמן מוגבל את ההליך המשפטי נגדו. הוא מהמר על כך האיראנים בשלב זה לא ילכו ראש בקיר נגד צה"ל (בכך הוא צודק). הוא עושה שימוש בהצלחה המבצעית של המוסד כדי לדחוף אג'נדה פוליטית שגויה שנועדה לעזור לטרמפ לטרפד את הסכם הגרעין. מיטב המומחים שאינם פוליטיקאים (כולל ראש המוסד לשעבר, ראשי הוועדה לאנרגיה אטומית לשעבר, הרמטכ"ל הנוכחי וראש אמ"ן לשעבר), קבעו שאישור ההסכם הוא אינטרס ביטחוני ישראלי.
תומאס פינגר, לשעבר יו"ר וועדת המודיעין הלאומית אמר לדוויד איגנציוס בוושינגטון פוסט "לא ראיתי שום דבר חדש בחומרים שהוצגו" ו"כל זה היה יודע בהערכת המצב הלאומית ב 2007 ". ואם כבר מדובר בגיוס המוסד לטובת גימיק פוליטי (ראש המוסד הנוכחי הוא שפוט של נתניהו ו'רעייתי (להשאיר רעייתי ולא ל'תקן' לרעייתו) האהובה'. לפני כשלושה חדשים צוטט כהן כמי שאמר בשיחות סגורות כי הוא "בטוח במאת האחוזים שאיראן עדיין חותרת לפצצה גרעינית" (לכהן אין הוכחות וסיכומי פקחי סאב"א אומרים כי האיראנים ממלאים בקפדנות את חלקם). סוכנות הידיעות AP דיווחה שכהן הוסיף כי "איראן תוכל להעשיר מספיק אורניום כדי לייצר ארסנל של פצצות גרעינית". עוד הצהרה פוליטית שאין לה קשר להערכת מודיעין. בעבר, בשיאה של מתקפת הסנקציות הגדולה והמשותפת לעולם כולו על איראן היא האיצה את תכנית הגרעין שלה. ולא, איראן לא זקוקה ל'ארכיון הגרעיני' כדי לפתוח במרוץ חימוש וגם אם נהרוג מדען או שניים. או שלושה. למזלנו ולמזל העולם כולו, ארצות הגרעין באירופה רוסיה וסין ובעצם העולם כולו תומך בהמשך ההסדר.
הקפאת תכנית הגרעין האיראנית, מעבר לצחצוחי הלשון והחרבות העכשוויים, היא חלק מאידיאולוגיה של נטרול כל הארסנל הגרעיני בעולם כולו. ברק אובמה הוביל מהלך לחיסול הדרגתי של עודפי הארסנל הגרעיני ברוסיה וארה"ב, שאריות הפראנויה של המלחמה הקרה. אמנת START עליה חתמו אובמה ופוטין קבעה שעד 5 בפברואר 2018 יפחיתו שתי המדינות את הארסנל לרמה שבה היה לפני עשר שנים. מגיע טרמפ ומכריז כי אמנת START היא "עוד הסכם גרוע שארצנו עשתה, כמו ההסכם עם איראן. אנחנו הולכים להתחיל לעשות הסכמים טובים... אם למדינות אחרות יש נשק גרעיני, לנו יהיה יותר". ככה ? פוטין שמע והעלה עליו ושניהם מאיצים כיום את מרוץ החימוש הגרעיני. צרפת בריטניה פקיסטן הודו וסין, מדינות הגרעין, מנהלות מדיניות מתואמת נגד אחזקת הפצצה במדינות אחרות וזה פשר הלחץ על איראן וצפון קוריאה.
אף אחד לא חושד בשר ישראל כץ, חבר קבינט, שהוא יודע מה הוא שח. בראיון לרויטרס הסביר כי פירוק קוריאה הצפונית מגרעין יפחית את האיום למרוץ גרעין במזרח התיכון בשל קשריה עם איראן." לידיעת כבוד השר, מי שמוביל את מרוץ הגרעין במזרח התיכון זו מדינת ישראל. איראן דווקא חתומה על האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני בעוד ישראל מסרבת לחתום. המזרח התיכון בכלל מנוקד כיום בתשתיות לכורים אזרחיים המהווים תשתית ידע בעייתית. סעודיה דורשת פיתוח פוטנציאל לביקוע אורניום וטרמפ מתקשה לסרב. מצרים מתכננת כור משלה וירדן הולכת על השני. מה שמביא אותנו לפצצה והשאלה היהודית. בימים האלה נערכות בז'נבה שיחות הכנה לקראת כנס לבחינת האמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני (NPT). נעשו ניסיונות אינספור לצרף את ישראל. כולם נבלמו בסרבנות ישראלית וגיבוי אמריקני. ממשל טרמפ הצהיר כי "ישראל לא תידרש לדון בהתפרקות מנשק גרעיני".
ורק למען הסדר הטוב : בראשית קיומה מדינת ישראל הייתה זקוקה לנשק גרעיני מול איום קיומי אמיתי. פרט לקמפיין ההפחדה של נתניהו ושות' אין אדם סביר שסבור שישראל נתונה כיום לאיום קיומי. העוצמה הקונוונציונאלית מאפשרת לנו כניסה למסלול שהוצע על ידי האמריקנים בעבר : חשיפה של המלאי, הקפאת פיתוח, פירוז חלקי ואחר כך כולל. כל שלב במקביל להתקדמות התהליך המדיני. ובאחרית הימים גם פירוק וכל שלב הוא תלוי מצב ביטחוני. אם למצוא נקודת זמן לצורך המחשת מצבנו אזי ראשית שנות השמונים היו הזמן הנכון להחליף את השטחים בשלום אזורי פלוס התהליך הגרעיני המדורג (מדובר בשנים ארוכות) של פירוק חימוש גרעיני. ואז באו ממשלות הימין. השטחים קודשו למדרגת קאזוס בלי והפצצה הפכה שטר ביטחון מול כל העולם. כולל נפנוף בפצצה מול האיום האיראני. לא צריך לאיים. כולם יודעים. ומבינים שהאצבע על ההדק הגרעיני בישראל כיום היא אצבע אלוהים.
נתניהו לא לבד במחנה אצבע אלוהים. אחד מרק לנגפן. עורך דין ניו יורקי, הוא איש ערוץ 7 וחבר ב'אמריקנים למען ישראל בטוחה'. באמצעות מודלים מתמטיים הוא מסביר לנגפן מדוע הגדה חשובה לביטחון ישראל ויש לו דעה נחרצת לגבי השימוש בפצצה : "ה 61B (דגם אמריקני של פצצת גרעין) שלנו" כותב לנגפן לאמריקנים "עדיפה על שיגור 600 טומהוקים שטראמפ שיגר לסוריה" ..."זו פצצה זולה יותר יעילה יותר ויש לנו מהנדסים שיודעים לעשות אותה פחות רדיואקטיבית". גם לישראל יש מהנדסים. כשהאיראנים על הגדרות של רמת הגולן אני מניח שלנגפן לא יהסס לכתוב הצעה דומה גם לנתניהו. או לבנט. או ישירות לרבני מועצת יש"ע. הם כבר יזיזו את המערכת.
כיצד אנחנו מתגלגלים למלחמת ההתשה החדשה.
לממשלת ישראל יש בסוריה שתי מטרות אסטרטגיות : לסלק משם את איראן ולתפוס אחיזה באזור הסמוך לרמת הגולן. 'סבוב הקרבות' האחרון היה סיפור הצלחה טקטי צבאי ישראלי שמשקף את הבדלי הרמה בינינו ובין הכוחות בסוריה. צה"ל וחיל האוויר הכינו מארב מתוכנן מראש ויצאנו גדולים. הבעיה : ברמה הטקטית יש לנו פטיש הכי גדול בשכונה והממשלה לא תהסס להשתמש בו. ברמה האסטרטגית אין לישראל סיכוי לסלק את האיראנים מסוריה או להגיע למאחז של כוחות פרו ישראליים באזור רמת הגולן. הסיכוי היחיד הוא שבאיראן תפרוץ התקוממות שתסלק את משטר האייתוללות וזהו סיכוי קלוש למדי. המסקנה : אנחנו הולכים לסוג של מלחמת התשה. לא ירי יומיומי אלא תגובה ותגובה שכנגד. החברה הישראלית אמורה להשיב בעצמה האם היא מוכנה לדימום אקראי לאורך זמן לטובת מטרה אסטרטגית שאין לה סיכוי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש