 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לי שתי בנות ושתיהן משחקות במשחקי מחשב אלימים מגיל 4 והן הילדות הכי עדינות בבית הספר. לעומת זאת ישנם בבית הספר בנים ולהם מחשב איין, הם ילדים המכים ילדים אחרים! הם הילדים הכי פחות עדינים כל תזוזה שלהם מדאיגה את המורים. הילדים האלה נקראים מאחרי גבם טרוריסטים. והנה הבנות שיושבות לאחר שסיימו את שיעורי הבית לשחק במחשב את דום וקוואק הן רגועות, אלופות בשחמט. עוד דבר מועיל כתוצאה ממשחקים אגרסיביים הם למדו שיטות אסטרטגיות טובות. אישית אני חושבת שמשחק "אלים על המחשב הוא בעצם מרגיע ומשחרר את כל המתח והלחצים. לאכזבתם של כל הפדגוגים למינהם הילדים האלה הם גם ילדים מצטיינים בבית הספר, מבחינה אקדמית. והנה ילדים הבאים מבתים שבהם אסור להם להחזיק במטאטא כרובה הם הילדים הכי אומללים ללא חברים, הם חלשים, אין להם כושר מנהיגות, והם גם לא כל כך מצטיינים בלימודים. הילדים הכי אלימים שאני הכרתי מעולם לא ראו מחשב, על אחת כמה וכמה שחקו באחד. אני חושבת שילד אלים נוצר אחרת, הורים וחינוך זה משפיע הרבה יותר ממשחק על מחשב. למחשב ומשחק אלים יהיו השלכות שליליות על ילד שמלכתחילה גדל באוירה של אלימות, אבל לילד או ילדה שגדלה עם אהבה וחינוך בריא שבו מפרידים בין מציאות למשחק עם הסברה קבועה לא תהייה להם בעיית אלימות כתוצאה ממשחק מחשב אלים. היילדות שלי שחקו עם זה שנתיים הפסיקו ולעיתים הן חוזרות לזה שוב, ולי אין בעייה עם זה. להיפך אני מעודדת את זה כי אני חושבת שזה בהחלט בריא, אבל לא אעודד ילד אלים לשחק משחקים שכאלה, כי עבורם גם מקל מסוכן! האלימות היא בשורש של האדם שממנו ינק הילד או הילדה ובדרך כלל זה ההורים. בהחלט שלא מהמשחק שאליו הוא התוודיע בגיל מאוחר. ולכן המחקר עבורי הוא לא מדוייק. ואף שגוי! ואיתך הסליחה, אבל סטטיסטיקה זה דבר ידוע כלא מדוייק. כל טוב! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קראת את המאמר? כי הוא אומר שלא נמצא קשר בין משחק במשחקים אלימים לבין אלימות של ילדים. כלומר, המחקר מתאים גם מתאים לניסיון שלך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר - אפשר להמשיך עם קרמגדון בשקט, בלי לחשוש שתקום איזו ברית בניזרי-את-גוז'נסקי שתשמיד לנו את השמחה בחקיקה היסטרית, כמו זו נגד ערוצי-הקויידש? נרגעתי. :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא לא. את מערבבת בין פוליטיקה למציאות. זה שמשהו לא נכון לא אומר שפוליטיקאים לא יגידו שהוא כן נכון, ויחוקקו חוק כנגדו. אגב, אני שמח לראות שירד עול סימני הקריאה מהשם שלך. דריסה נעימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה חמוד! היי - רוצה לשבת לצדי בנסיעה אורגזמית מטורפת? אני מבטיחה שלא אעבור את כפליים-המהירות-המותרת!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטטיסטיקה היא לא מדויקת ועדיין, התוצאות תואמות את נסיון החיים שלך. מה גם שניסוי מדעי שלא כולל היסקים סטטיסטיים אלא קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת הוא לא אתי (הרי לא נוכל לחשוף את הילדים למשחקים אלימים ואז להכניס אותם לזירת התגוששות). מחד גיסא את כותבת: "משחק אלים על המחשב הוא בעצם מרגיע ומשחרר את כל המתח והלחצים" ומאידך גיסא: "לא אעודד ילד אלים לשחק משחקים שכאלה..." א. איך תחליטי מיהו ילד אלים? מילולית? פיזית? ב. למה שלא תתני לאותם ילדים "מיעוטי יכולת" שגדלים כילדים אלימים (ובאותה נשימה את מציינת שאין להם מחשב בבית) לשחק במשחקים שיכולים להפחית את רמת האגריסיביות שלהם? עניין המעורבות ההורית, הוא מעניין מאוד. בעיקר משום התופעה שהורים רבים קונים מחשב על מנת לפתח את הילדים (בפועל, ילדים רבים יודעים לתפעל מחשב הרבה יותר טוב מהוריהם). טכנופוביה של ההורים מאפשרת להם "להפיל" על הילדים את תיק המחשב. הילד יודע והם לא ולכן הם יספקו לו את כל רצונו ובלבד שלא יציק להם. אותם הורים פעמים רבות מרוצים שהילד שקט, רגוע, מתעסק במחשב והוא ממש "גאון באינטרנט" בלי שיהיה להם מושג קלוש בנוגע לאתרים או משחקים שהילד נחשף אליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה הורים לילדים שמתעסקים במחשבים, מבינים בעצמם במחשבים, מהי מעורבות ההורים בבחירת המשחקים, בבקרה על הרגלי הגלישה או הצ'אט והאימייל, וכיוב'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנושא לא נחקר באופן ישיר על ידי. עד כמה שידוע לי הוא לא נחקר כלל, לדעתי, בעיקר בשל העובדה שזהו נושא סבוך למחקר. הורים אומנם יעידו (בשמחה לעיתים) כי ילדיהם מבינים במחשבים יותר מהם וכי הם "בקושי יודעים ללחוץ על הכפתור ומשתמשים במגש הזה של הכוסות" אך עם זאת, ינסו להראות שהם עם אצבע על הדופק והילדים מקבלים את הטוב ביותר. המחשב המשוכלל ביותר, המודם המהיר ביותר והמשחקים החדישים ביותר. גם הורים שעובדים בסביבות ממוחשבות מעדיפים לעיתים לא לערב בין משפחה לעבודה ונותנים לילדים חופש פעולה כמעט מלא. זכורה לי שיחה עם ילד בן 9, בן משפחה, שהתנהלה כך: אני: במה אתה משחק בד"כ? ילד: יש לי כל מיני משחקים אבל אני הכי אוהב לשחק בדום. אני: ואמא ואבא משחקים איתך? ילד: לא. רק אני מחליט במה לשחק ואני משחק לבד. אני: והם יודעים שדום זה המשחק שאתה הכי אוהב? ילד: לא יודע. אמא: מה זה דום? אני: (הסבר קצר מותאם לאימהות על "דום"). אמא: (מתחלחלת) ובזה אתה משחק? לא לא לא. המחשב עכשיו בכלל מקולקל וכשנתקן אותו אני אחליט מה יהיה עליו. אתה תשחק עם דנה במשחקים שלה (דנה - אחותו הצעירה בשלוש שנים של הילד). ילד: מה פתאום? היא משחקת בברביות והוגו. אני לא משחק במשחקים שלה. אמא: (נכנסת לעימות קצר עם הילד). אני אחליט מה יהיה על המחשב. ילד: אז מה אכפת לי. לכל החברים שלי יש. אני אשחק אצלם. שאלות שכן נשאלו במחקר היו עם מי משחקים הילדים, מי מחליט מה יהיה על המחשב הביתי ומי קובע את סוג המשחקים. התשובות היו חד משמעיות אצל כל הבנים במחקר: הם משיגים את המשחקים. לעיתים ההורים קונים להם, ע"פ בקשתם (כלומר, הילד מבקש משחק ומקבל כסף לקנות אותו), את רוב המשחקים הם מורידים מהאינטרנט או צורבים מחברים והמעורבות ההורית שאפה לאפס. כמו כן, נבדקה רמת האגרסיביות של ילדים שכן שיחקו עם ההורים לעומת כאלה שלא. התוצאות הראו שלמעורבות ההורית דווקא כן היתה השפעה על בחירת המשחק. ילדים ששיחקו עם הוריהם לא בחרו במשחקים אלימים אך מספרם של אלה היה מועט (ילדים בודדים בלבד). בנוגע לגלישה באינטרנט, ידוע כי ילדים רבים גולשים לאתרי צ'אט. כמו כן זכור סיפורו העגום של הנער אופיר רחום שפותה ע"י בחורה מרמאללה ונרצח. ילדים רבים אחרים נופלים קורבן לסוטים מבוגרים, מה שמעלה את הסברה כי להורים אין מעורבות כלל להרגלי הגלישה של הילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה את מציעה לעשות? שהורים ישבו עם הילדים וישמרו אליהם? שההורים יגידו לילדים מה מותר מה אסור? בשביל מה בכל מקרה כאשר ההורים לא בבית הילד ינצל את הזמן בשביל לשחק במשחקים, אז לא לקנות לא את המשחקים: הוא יוריד אותם מהאינטרנט ,לנתק את האינטרנט: הוא ילך לחברים ויחשף אליהם בכל מקרה לא הפיתרון הוא מגיל צעיר ללמד את הילדים ערכים נכונים ועם הילד בעל יכולת למידה טובה והוא אינו מופרע או בעל בעיות התנהגותיות הוא יקשיב וילמד ויכול לשחק במשחקים האלו בלי להיות מושפע מהם אם הוא לא כזה סביר להניח שהוא בעל גנים "רעים" אשר מפקחים על רמת ההורמונים הזכריים בדם ואז דבר לא יעזור עדיף כבר לשלוח את הילד למוסד לעבריינים או לשמור לו מקום בבית הסוהר הקרוב כי שום דבר לא ישנה אותו וזהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם הרעיון המזעזע של לשחק את משחקי המחשב (לפעמים כשיש זמן) ביחד עם הילד? מה עם הרעיון המזעזע של בניית עולמות והרפתקאות ע"י ההורה, בהתאם לערכים הרצויים לו, למען הילד? בינתיים רעיון זה הוא בגדר מדע בדיוני, זה נכון, אבל על פי המגמה החדשה של משחקי המחשב* לספק כלים *פשוטים* לבנייה והרחבה של המשחקים, זה רחוק מלהיות פנטזיה. * למשל : "Morrowind", "NeverWinter Nights". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |