 |
|
 |
||
|
||||
 |
1979, השנים הטובות, אנטבה, פלסטינאים, מזרחים, נשים עדיין צייתנים (לתשומת לב השרה שיכולה לסמן שתי רובריקות), השיסוי העדתי, הפוליטי, החברתי של בגין מתחיל להשפיע, החרדים בעמדת המראה, העבודה על הקרשים (נו, זה לא היה כל כך גרוע), הזמר המזרחי בגטו קול ישראל וקסטות התחנה המרכזית, ומה עוד? אה כן, כמו שאמר ירדן פודמניצקי (כמדומני), אמנם אכלנו קש אבל היינו צעירים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היינו מעצמת כדורסל, מעצמת אירוויזיון, השלום עם מצרים הפציע מחד, ועדיין אפשר היה לטייל בסיני מאידך, המוזיקה היתה אחלה, אצלנו ובעולם, היינו לפני הבוץ הלבנוני והאינתיפאדות, וכן, היינו צעירים, אז מותר להתגעגע בלי להחמיץ פנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העוגמה איננה על מה שהיה אלא על הדיסוננס במה שיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינפלציה, ערוץ טלוויזיה יחיד שמוחק את הצבע משידוריו1, 600 הרוגים בשנה בתאונות דרכים כי כלי הרכב דאז היו מלכודות מוות. מיזוג אוויר רק בסניפי הבנקים. אבל היתה מוזיקת רוק יוצאת מהכלל, והיו סרטים מרגשים. ____________ 1 אירוויזיון 79' היה השידור היחיד שלא הוסר ממנו הצבע. התקבצו אצלנו בסלון שכנים וחברים לצפות בשידור בטלוויזיה הצבעונית "14 שאבא שלי הביא מחו"ל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |