 |
|
 |
||
|
||||
 |
קצת לא נעים לי להיכנס לכם באמצע המקארתיזם, הבולשביזם, התנוחות והימין וסמול. אבל פעם היה כאן נושא מקורי (משביתת שמחות נלוזה שכמותי) אז הא לכם: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אהם. הבא נבחן את העובדות: הנהג היה מעורב במרדף משטרתי לאחר שהוא וחבר חטפו ארנק מאישה (ואת האישה יחד איתו, נראה לי). הנהג ניסה לחמוק מהמשטרה. בשלב כלשהו, הוא זיהה לפניו איש משטרה מפזר נעצים על הכביש כדי לעצור אותו. מכיוון שהנהג לא היה יכול לעצור בזמן, הוא ניסה לחמוק מהנעצים על-ידי כך שירד מהכביש - טכניקה אותה למד ממשחק מחשב. לצערנו, איש המשטרה היקר עמד במקום לא מי-יודע-מה מוצלח, ונדרס על-ידי הנהג (שמכוניתו התהפכה). טענת הנהג - השוטר ביצע מעשה התאבדות - הוא ידע שהנהג נוסע מהר מידי, אבל בכל זאת היה כה עסוק בניסיון לעצור אותו, עד כי כלל לא ניסה להמנע מהתאונה. בלתי סביר? אולי, אבל לא כמו טענת התובע - הוא, ולא הנהג, טוען שהנהג פשוט שיחזר סצינה ממשחק נהיגה, והשוטר היה לא פחות מ*מטרה* של הנהג, שניסה לשחזר את אותו משחק אלים. מתיאור המקרה ברור שלא זה המצב. במשך 40 דקות של מרדף, הוא לא ניסה לדרוס אף אחד. הקשר היחיד למשחק הוא שדרכו הוא הכיר את שיטת הנעצים של המשטרה, וידע (או חשב שהוא יודע) איך להמנע ממנה. בקיצור, כהרגלה המשטרה מנסה להמציא פרטים. מזכיר לי את המקרה של השוטר שנדרס ע"י נהג שנהג במהירות מופרזת. השוטר יצא לאמצע הכביש כדי לסמן לנהג לעצור, אחרי שזיהה את המהירות המופרזת שלו ברובה לייזר. הנהג לא הספיק לראות את השוטר בזמן, ודרס אותו. מי אשם? לדעתי, השוטר אשם לא פחות מהנהג, והוא זה שהיה הגורם המיידי לתאונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומאיזה משחק מחשב זה: לקוח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מברך אותך על השבתת שמחתם של הזחל-זחלילים אשר קופצים בכל הזדמנות עם נושא הסמול-ימין השחוק. א. במשחק האמור (The Need for Speed - Hot Pursuit) יש אפשרות לבחור אם לשחק את השוטר הרודף או את העבריין הנרדף. ב. אין אפשרות במשחק זה לדרוס מישהו (סתם מירוץ מכוניות). ג. מדוע משחק זה מסוכן יותר מערוץ הספורט (מרוצי מכוניות) או מהנראה ב-REALITY TV (מרדפים)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין רע בקהל בוגר בעל מודעות אתית/תרבותית/פוליטית, כמו הציבור הסקנדינבי. אין גם רע במיומנות תפעולית גבוהה Know-how כזאת המטופחת במשחקי מחשב חכמים. ערנות פוליטית תוך שלומיאליות תפעולית יוצרת קהל מנטרות אחוז צדקתנות, כתחליף לחשיבת עומק. מיומנות תפעולית ללא בסיס אתי/פוליטי ומודעות סביבתית/קיומית, יוצרת טכנוקרטים בינוניים, ומדענים פקידותיים חסרי השראה ופלגיאריסטים בהכרח. מה שניתן לכנות, אנטי-תרבותיות וגסות נפש קצרת רוח של מעין אספסוף משכיל. מה דעתך על אינטגרציה בין השניים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינטגרציה בין השניים היא דבר *מבורך* כאידיאל שיש לשאוף אליו. אבל גם *קצת* "סלחנות וסבלנות" כלפי השלומיאלים התפעוליים והטכנוקרטים הבינוניים לא תזיק. רובנו לא מסוגלים לענות על ציפיות העל-אדם/על-חברה אותה אתה מציע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא "חברת על אדם", "רובוטים" וכיוצא בזה רטוריקה מגבה סטגנציה. היפוכם המוחלט: חברה הבנוייה לפי מידות אנוש. כפי שהאדם נועד לחיות. כזו שלאורה יראו כל הדברים שהתנסית קודם במלוא משונותם העקמומית/כוחנית. כזו שתגרום לך לאמר: אבל כמובן. חיים פעם אחת, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת פעם אחת יותר מידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תזיק, אני מבין מגישתך. אבל מה טוב בברבריות? מיותר, מיותר (התכוונתי כמובן לגישה, לא לנוקט בה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רטוריקה של מי מגבה סטגנציה של מי? איזו סטגנציה? אולי בראשך יש רעיונות יפים ונכונים אך הבאתם ברמיזה מעורפלת לא מבהירה את כוונתך אלא רק מטשטשת. כפי שהאדם נועד לחיות? האדם לא נועד לדבר, הוא פשוט ישנו. כמובן שהאדם יכול לקבוע את יעדו, על פי רצונו, אך מספר יעדים אלו רב כמספר האנשים בעולמנו(אם לא יותר). האם אתה יודע את יעודו של האדם? אנא שתף אותנו בידע חשוב זה. על יעודו של האדם, מה שהוא לא יהיה, רק היומרני והגאון יאמרו : "אבל כמובן". אכן כל אחד מאיתנו חי פעם אחת, נו אז? מה רצית להגיד? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |