 |
לא משנה איך תקראו להם, כבר יותר מעשור שבעיית מבקשי המקלט מאריתריאה ומסודן מסעירה את הציבור ואת המערכת הפוליטית, וממשיכה לפגוע בתושבי דרום תל אביב וערים אחרות. השבוע, בתום דרמה פרלמנטרית נכתב פרק נוסף ועבר עוד חוק בנושא – הפעם "החוק למניעת הסתננות". כבר שנים שממשלות נתניהו לא מצליחות להתמודד באופן יסודי עם בעיית מבקשי המקלט ולשפר את החיים באזורים המדוברים. בפועל, ממשלת ישראל כבר הוציאה מיליארדים על כליאה, מזניחה במשך שנים את דרום ת"א וכמובן עוסקת בשיסוי וסימון אשמים, בשעה שריכוז מבקשי המקלט באזורים כמו דרום תל אביב ממשיך להיות מעמסה על התושבים, ומבקשי המקלט עצמם חיים בתנאים ירודים. הנה כמה דברים שכדאי לדעת על בעיית מבקשי המקלט:
1. מי האחראים לריכוז מבקשי המקלט בדרום ת"א?
באמצע העשור הקודם החלו לחצות את הגבול המצרי אל תוך שטח מדינת ישראל יותר ויותר אזרחים אריתראיים וסודניים, בשל משברים פנימיים ומלחמות עקובות מדם בארצות המוצא שלהם. בעקבות בניית גדר הגבול בין ישראל למצרים שהושלמה ב-2013, כניסתם של מבקשי המקלט פחתה ולבסוף הופסקה לחלוטין. עד אז, מבקשי המקלט שחצו את הגבול נעצרו לתקופה קצרה, ולאחריה קיבלו מהרשויות כרטיס אוטובוס לתחנה המרכזית בתל אביב. באופן טבעי, בגלל מדיניות זו הפכו התחנה המרכזית והשכונות שסביבה לאזור הריכוז של מבקשי מקלט ממדינות אלה. כלומר, המצוקה של תושבי שכונות דרום תל אביב נוצרה בשל מדיניות הממשלה, שהזניחה במשך שנים את האזור ובמקביל עצמה עיניים וגלגלה את הבעיה לפתחה של אוכלוסייה מוחלשת, ללא שום תוכנית מוסדרת, בדל מדיניות או ניסיון מושכל להתמודדות.
2. מה המעמד החוקי של מבקשי המקלט שמגיעים לישראל?
בניגוד לסיסמאות הפשטניות של הפוליטיקאים, התשובה לכך מורכבת. מדינת ישראל הייתה אחת ממנסחות האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים ואחת המדינות הראשונות לחתום עליה. האמנה נוסחה שנים ספורות לאחר השואה והתקבלה על ידי רוב מדינות העולם. עם זאת, ישראל מעולם לא עיגנה את סעיפי האמנה בחקיקה.. אמנה זו אוסרת על המדינות החברות בה להחזיר את הפליטים למדינת מוצאם או לגרש אותם למדינות אחרות שבהן תישקף סכנה לחייהם. האמנה גם שומרת על זכויות הפליטים לעבודה ועל מגוון זכויות חברתיות אחרות. עם זאת, רק בודדים מבין מבקשי המקלט האריתראיים והסודניים שהגיעו לישראל – פחות מאחוז מאלה שהגישו את בקשת ההכרה – קיבלו הכרה כפליטים על ידי המדינה. היתר נדחים על הסף או סובלים מסחבת בעניינם. לשם השוואה, שיעור ההכרה הממוצע בעולם בקרב מבקשי מקלט עומד על 87% בקרב אריתראים ו-63% בקרב סודנים.
3. האם כמות מבקשי המקלט באמת משפיעה על צביון המדינה?
פוליטיקאים מהימין מרבים לטעון כי מבקשי המקלט מאיימים על הצביון היהודי של מדינת ישראל ולוקחים מקומות עבודה לאזרחי המדינה. היו שניפחו את כמות מבקשי המקלט הרבה מעבר למספרם האמיתי, שגם בשיאו היה נמוך בהרבה מההפחדות. אז הנה כמה מספרים רשמיים: נכון להיום, על פי רשות האוכלוסין וההגירה, נמצאים במדינת ישראל כ-35,300 מבקשי מקלט, המהווים פחות מחצי אחוז מכלל האוכלוסייה במדינה. לשם השוואה, בישראל חיים כיום כ-87 אלף עובדים זרים שהובאו בצורה חוקית לגמרי – כלומר, כאלה שהגיעו לארץ באישור ובעידוד הממשלה בשיטת "הדלת המסתובבת", שעוזרת בעיקר למלא את חשבונות הבנק של חברות כוח האדם – זאת בשעה שמבקשי המקלט לא מקבלים אישורי עבודה. כך, למשל, קראה בדחיפות מירי רגב ב-2014, כיו"ר ועדת הפנים, להבאת 34 אלף עובדים זרים – אותה מירי רגב שקראה לסודנים "סרטן" שנה וחצי קודם לכן. עוד נתון להשוואה: לפי תכנית הסיפוח הראשונית שמקדם נפתלי בנט, אמורים להצטרף לאוכלוסיית ישראל בין 180 ל-300 אלף פלסטינים כחלק מסיפוח שטחי C וההתנחלויות. ואם נלך עד הסוף עם חזון הימין, שמעוניין לבטל את אפשרות שתי המדינות ולכונן מדינה אחת – יסופחו לישראל 2.7 מיליון פלסטינים מהגדה.
4. מה עשו ממשלות הימין עד כה בשביל להתמודד עם הבעיה?
על פניו, החוק שעבר השבוע בא לנסות ולתקן את כישלון הניסיון הקודם של ממשלת נתניהו להתמודד עם מבקשי המקלט. הרעיון היה כזה: ממשלת ישראל תכלא את מבקשי המקלט בכלא אי שם באמצע המדבר, והם כל כך יסבלו עד שיבקשו מרצונם לעזוב את הארץ ולחזור למדינתם. ככה בא לעולם מתקן "חולות". לאחר שהתברר לממשלה שבג"ץ לא מאשר לכלוא אנשים בבית הסוהר ללא משפט, היא קיבלה הוראה בשנת 2014 לסגור את מתקן הכליאה. הקמת המתקן והפעלתו עלו למדינה עד כה כמיליארד שקלים וחצי. החוק למניעת הסתננות, שעבר השבוע, מבקש להציב יעד של כשלושה חודשים עד לסגירת מתקן "חולות" וגירוש כל מבקשי המקלט לרואנדה ולאוגנדה. זאת אומרת, פרויקט מתקן "חולות" הוכר באופן רשמי ככישלון חרוץ של הממשלה וכבזבוז משווע של כספי משלם המיסים: במקום לזרוק כספים על מתקן כליאה כושל ובלתי חוקי, אולי ניתן היה להשקיע סכום זה בפיתרון אחר של הבעיה ובשיקום שכונות דרום תל אביב. במקום זאת, הכסף נקבר בחולות.
5. אבל אם לא נגרש אותם, לא יבואו עוד?
במשך שנים הוצדקה המדיניות הקשה כנגד מבקשי המקלט בין השאר כאמצעי הרתעה הכרחי כלפי חבריהם ומשפחותיהם של מבקשי המקלט, המבקשים להגר בעצמם לישראל. בין אם גישה זו הייתה נכונה או לא, בפועל כבר שנים מדובר בסוגייה בלתי רלוונטית בעליל: מאז שנבנתה גדר הגבול בין ישראל למצרים ובוודאי מאז שהושלמה ב-2013, הלך ופחת מספר האנשים שחצו את הגבול והגיע השנה לאפס. זה כמובן לא מפריע לממשלות הליכוד להמשיך לטעון את אותם טיעונים בלתי רלוונטיים – פגיעה בצביון המדינה, תמריץ למבקשי מקלט אחרים – בתגובה לניסיונות האופוזיציה להסדיר את מעמד מבקשי המקלט שכבר נמצאים בארץ שנים ארוכות.
6. אז מה כן אפשר לעשות ומי מנסה לעשות?
למרות כל העובדות הנ"ל, ובניגוד מוחלט לנתונים היבשים ולשכל הישר ולעובדה שהמחדל הנוכחי הוא תוצאה של מדיניות ממשלות הימין, מי שסופג את עיקר האש על המחדל המתמשך הם ארגוני זכויות האדם ומפלגות השמאל. עליהם מוטלת כביכול האחריות למצבם הקשה של תושבי דרום ת"א, למרות שכאמור, האחראית המרכזית ובעלת הסמכות היא דווקא ממשלת הימין הנבחרת. הנה, למשל, דברים אמיצים שאמר אדם חכם בשנת 2012, רגע לפני שנבחר לכנסת: "המסתננים לא אשמים. הממשלה אחראית. הכל קרה ב-3-4 השנים האחרונות". היום האדם הזה הוא שר החינוך, נפתלי בנט, שחבר בממשלה כבר ארבע שנים – ארבע שנים שבהן הוא לא הביא פיתרון לבעיה.
בניגוד להאשמות כלפי מחנה השמאל כאילו לא אכפת לו מהתושבים, במשך שנים עלו בזו אחר זו הצעות חוק שביקשו לטפל בבעיית מבקשי המקלט ולהקל בעומס על תושבי דרום תל אביב: בין השנים 2009 ל-2015 – כלומר, בשלושה מושבי כנסת שונים – עלו לא פחות משש הצעות חוק שונות מטעם מפלגות האופוזיציה, שביקשו להסדיר את מעמדם של מבקשי המקלט. כל ההצעות הוסרו מסדר היום או מוסמסו, ואף אחת מהן לא עברה קריאה ראשונה. כמו כן, ב-2015 הוצעה הצעת חוק שהגדילה לעשות וקראה להכיר בשכונות דרום תל אביב כאזור עדיפות לאומית, להזרים לאזור זה תקציבים רבים ובמקביל לפעול לפיזור אוכלוסיית מבקשי המקלט ברחבי הארץ ובכך להקל על העומס בדרום תל אביב. אבל גם את ההצעה הזאת, שניסח ניצב בדימוס משה מזרחי והגישה ח"כ מרב מיכאלי, הקואליציה זרקה מכל המדרגות. ולא רק הקואליציה: בהצבעה על החוק לשיקום דרום תל אביב, כמו גם על חוק הגירוש השבוע, יישרו חברי "יש עתיד" קו עם הממשלה והצביעו נגד האופוזיציה, במטרה למצוא חן בעיני מצביעים.
זוכרים את מירי רגב? קשה להאמין אבל פעם היא עוד הייתה רק ח"כית טרייה מהליכוד. ב-2009, יחד עם עוד שמונה ח"כים מהעבודה, קדימה, מרצ, חד"ש ורע"ם-תע"ל, היא הייתה חתומה על הצעת חוק שהגיש יו"ר מרצ דאז חיים אורון, שקראה להסדיר את מעמד מבקשי המקלט, מתוך "הכרה בערך האדם שנברא בצלם", על מנת להתמודד עם הבעיה ולשפר את מצב השכונות בדרום ת"א. מה קרה לרגב, ששנתיים וחצי אחר כך כבר קראה לסודנים "סרטן"? היא כנראה למדה שערך האדם ופתרונות פרקטיים לא מביאים קולות במרכז הליכוד.
לקריאה נוספת:
לדו"ח א.ס.ף בנושא פליטים ומבקשי מקלט, דצמבר 2017: http://bit.ly/2z4aabA
לנתוני רשות האוכלוסין וההגירה, אוקטובר 2017: http://bit.ly/2yivh6g
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש