|
||||
|
||||
האם גם בני עקיבא או נוער בית"ר משרתים בש"ש? או שהאקלים החברתי הוא כזה שהם מרגישים מחוץ לתחום? לחדד הנקודה, האם ש"ש הפכה למונופול של השמאל? האם במידה זו או אחרת מדובר באינדוקטרינציה שמאלנית לנוער במצוקה? נ.ב. לא הזכרת תנועות נוער ימניות אלה. האם הוצאתם "מחוץ לתחום" משקפים את גישתך? או את המציאות בשטח? או גם וגם? |
|
||||
|
||||
בנות בני עקיבא, ברובן, הולכות מלכתחילה לשירות לאומי. יש בוגרי בני עקיבא שעושים שנת שירות.הם לא רבים, כיוון שרבים הולכים למכינות וישיבות הסדר. לא שהם לא מתנדבים שם, אבל העקרון הוא התחזקות רוחנית. עקרונית, המטרה היא חיים של שירות ולא שנה מרוכזת. לגבי נוער בית"ר- הם לא נורא נורא מעטים? (עד כמה שידוע לי). כשאני הייתי בשירות לאומי היו איתנו כמה חבר,ה של שנת שירות. עם כל מיני תודעות פוליטיות. הם לא באו דרך תנועת נוער, כך שהדיעה הפוליטית לא ממש רלוונטית. ולא, אין מונופול של השמאל על השירות. בגדול, ובלי קשר, הוא מזנב עכשיו בציניות בעקבות ש"ס הימנית, ולא לשמה. |
|
||||
|
||||
לא הזכרתי את תנועות הנוער האלו מאותה סיבה שלא הזכרתי סוגים רבים של שנות שירות אחרות. לעניין בני עקיבא, מספרי הש''ש שלהם (אם אני זוכרת נכון) מועטים יחסית מאותן הסיבות שגילית הזכירה. לעניין בית''ר- מדובר באחת מתנועות הנוער היותר קטנות שקיימות כרגע, ולכן לא הייתה מהדברים הראשונים שקפצו לראשי. שום דבר אישי... |
|
||||
|
||||
ראשית, לכותבת המאמר כה לחי! טוב לשמוע על עבודת קודש זו. בתור מישהו המתעתד להיות ש"ש בשנה הבאה במסגרת גרעין רקו"ב (רוח קרב ואמונה בדרך) של תנועת בית"ר אני חש חובה מוסרית להזכיר כי הנוער הבית"רי שריר וקיים (ואף שולח השנה מספר רב של אידאליסטים לש"ש). עוד לא אבד הכלח על שתי הגדות לירדן, ועוד לא פסה מן העולם קריאת התגר. בברכת תל-חי. |
|
||||
|
||||
לקרוא לגרעין שלכם רקו"ב זה הומור עצמי או חוסר-מודעות בוטה? |
|
||||
|
||||
לא יכולתי לנסח את זה בעצמי טוב יותר. יאללה, על הבריקדות (הרקו''בות). |
|
||||
|
||||
עלי בריקדות היום רבקה הקטנה נפגש בצאתי למלחמה, את המדינה לכונן משתי גדות הירדן. גזזי צמתך וחגרי את חגורתך; חבקיני, קחי מקלע ואתי לשורה. עלי בריקדות נפגש, נפגש עלי בריקדות חרות נשא בדם ואש. רובה אל רובה, קנה יצדיע, כדור אל כדור יריע; עלי בריקדות, עלי בריקדות נפגש. ואם בתליה אמסור את חיי לאומה, אל נא תבכי כך נגזר גורלי. מחי דמעתך, לחצי המקלע אל ליבך ובחרי לך שני מאנשי גונדתי "עלי בריקדות" - מיכאל אשבל כלא ירושלים תש"ו |
|
||||
|
||||
אני יובל לבני שפיצר מוסר שהשיר עלי בריקדות נכתב על ואל סבתי שרה לבני אשר הכירה את מיכאל אשבל ולכן השיר הולך ככה... היום שרה הקטנה ולא היום רבקה הקטנה וכהוחכה פנה לאתר של בית''ר ושם תראה.. |
|
||||
|
||||
בודאי לא מדובר כאן על חוסר מודעות שכן להצבעה על השם קדמו שעות ארוכות של דיונים מפרכים וויכוחים לוהטים. הפער בין המילה 'רקוב' והקונוטציות השליליות שלה ובין השם המלא, שכולו גדוש באידאלים חיוביים, יוצר מתח קומי מסוים, אבל זאת פרשנות אישית שלי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |