|
||||
|
||||
באתר ynet: |
|
||||
|
||||
תודה על הקישורית. סוף סוף שומעים מאיש רוח בישראל עמדה מוסרית לכידה (קוהרנטית) שמאלנית וציונית, בלי ההתייפייפות של השמאל האופנתי או העיוורון של השמאל הסהרורי (שלא לדבר על האינפנטיליות שבקשקוש ה''רייבי'' של רועי ארד). |
|
||||
|
||||
אני אמנם נוטה להסכים עם לא מעט מדבריו של כשר, אבל יש לי בעיה עם הנטייה של רבים בישראל להאשמות והטחת עלבונות בבעלי עמדות אחרות. ה"מתפכחים" מדברים על עיוורון של השמאל הקיצוני, הקיצונים מדברים על הפכפכות ואפנתיות של המתפכחים (ועכשיו, מסתבר, גם להפך). יש דעות ויש דעות. זה שאתה שינית את עמדתך בעקבות אירועים מסויימים לא הופך את אלו שנשארו איתנים בדעתם לפחות לגיטימיים או ליותר עיוורים. למה אי אפשר לנהל ויכוח פוליטי מבלי לקרוא זה לזה בשמות? |
|
||||
|
||||
נתתי בתגובתי לעיל שמות לגוני השמאל השונים מכיוון שהטרמינולוגיה שהשתלטה על הדיון הצבורי דוחקת את רגלי כשמאלני, והשמאלנים הסהרורייים והאופנתיים מנכסים לעצמם באגרסיביות את השמאלניות ואת המוסר ומה לא. הייתי ונשארתי שמאלני במובן שאסא כשר מתאר בראיון עמו. לאמור, לא שיניתי את עמדותי, אלא התאמתי אותן למציאות שהתהוותה עם פרוץ מלחמת הטרור היזומה של ערפאת. אני עודני מחזיק בעמדות שמאל קלאסיות. שנית, איני טוען שהלך המחשבה של כל הדינות מארץ האיילים והדנבומים למיניהם אינם לגיטימיים במובן הדמוקרטי, ואיני קורא להוציא את דעותיהם מחוץ לחוק. אך מבחינתי אני קורא לדברים בשמם. לדעתי האנשים הללו עיוורים, בורים, סלפנים, חד צדדיים, ואפילו גזעניים. ולמה, בנוסף לכל הדברים הרעים שאני אומר עליהם, אני גם חושב שהם גזענים? כי הם מחפשים בנרות את "האחר" שלהם. אף שאני חושב שהתנועה הלאומית הפלסטינית ירדה מהפסים וכיום היא מעוותת וחולנית, איני מרגיש זרות כלפי הפלסטינים. איני מרגיש שהם "האחר" שלי. אני יודע שהזהות שלי אינה ניבנית מהעימות איתם. אני מחובר לתרבות הישראלית-הציונית שהיא מבחינתי בעלת זהות עשירה ומובהקת, ואיני מחפש את "האחר" כדי לבנות את זהותי. הגזען הוא מי שזהותו ניבנית מעימות עם "האחר". השמאלנים החדשים הללו, הלא ציוניים, מחפשים בנואשות את "האחר" כדי לבנות את זהותם, רק שהם עושים זאת בהפוך על הפוך, בצורה של רוע שיש להלחם בו. הם מתעקשים לראות בפלסטיני קורבן (ולכן הם מתעקשים בכוח לא לראות את שגיאותיו ועוולותיו שלו). הגזענים הפכו את "האחר" לשעיר לעזאזל כדי להרגיש שהם קיימים. אצל "השמאלנים החדשים" הלא ציוניים (והאירופים) השעיר לעזאזל כבר אינו אותו האיש שאתה רודף אותו, אלא האיש שאתה מקונן בדמעות תנין על מר גורלו. אבל עדיין פועל כאן אותו עקרון והוא נותר השעיר לעזאזל. הם עושים הכול כדי לשמר אותו בתור "האחר", וכך הם מוצצים את דמו. וכל זאת למען יוכלו לבנות את זהותם הכוזבת ומוסריותם השקרית. אתה יודע מה, דובי, המסקנות שהיגעתי אליהן כרגע בתגובתי זו, מצביעות על משהו גרוע בהרבה מעיוורון וסהרוריות. נ.ב. ובאשר לרועי ארד, אין לי מילה אחרת חוץ מאינפנטיליות. (קרא שוב את הראיון שלך איתו ואולי תשתכנע). אבל לפחות הוא אינו נתפס בעיני כגזען מהסוג הגרוע שהצבעתי עליו. |
|
||||
|
||||
An example of your claim, i.e., of the Left that builds itself on the "Other" is Gilad's article concerning his "Northern States/Southern States" dichotomy.
|
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |