 |
|
 |
||
|
||||
 |
''החזון'' שלי הוא תחבורה באמצעות רחפנים שמבוקרים ע''י מערכות אוטומטיות שמאפשרות תנועה בטוחה ללא חשש להתנגשויות. גם מקומות החנייה יהיו רב קומתיות. הליכה לכוון הזה תוסיף עוד מקום לכלי התחבורה גם על ידי אי הצורך בכבישים וגם ע''י הוספת עוד ממד. אני מניח שריבוי האוכלוסייה לעולם לא יגיע לממדים שידרשו מקום נוסף. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא סביר מבחינה אנרגטית שרחפנים שיכולים להרים מאות קילוגרמים יהיו זולים ויעילים יותר ממכוניות או רכבות. לפחות כל עוד לא יימצא מקור אנרגיה ומנוע שמנצל אותו שעדיין לא מוכר לנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רחפן שיכול להרים מאות ק"ג זה לא מסוק? חבר שואל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. אתה יודע כמה עולה שעת טיסה במסוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן,אני לא מתווכח,רק לא הבנתי למה אתם מכנים זאת רחפן ועוד עתידי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אובר דווקא מסכימים עם דב אנשלוביץ. להערכתם, עוד לפני שנת 2030 מכוניות מעופפות אוטונומיות יכנסו לשימוש מסחרי. הם כמובן לא גורם אובייקטיבי, אבל בכל זאת הדו"ח לעיל די משכנע ומכסה את כל הבסיסים (ייתכנות, יעילות אנרגטית, בטיחות, תנאי מזג-אוויר, עלויות, רעש וזיהום, בקרת תנועה, תשתיות המראה-ונתחיתה וכו'). אני לא יודע אם זה יקרה או לא, ואם כן מתי - אבל נראה שהתפתחות כזו בעתיד הקרוב היא עניין אפשרי וסביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם מסתמכים שם על טכנולוגיה שעדיין לא ממש קיימת ובונים הרבה עליה. קראתי רק את החלק הראשון (בטיחות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון ל-DEP? אם כן, אני לא חושב שזו טכנולוגיה חדשה, אלא קונספט הנדסי ותיק (לפחות בלי ה-E). אולי שימוש שלו בהקשר הזה הוא תכנון נוראי שבסוף יכשל (אני יודע קצת פחות מכלום על הנדסה מכנית ואווירודינמיקה), אבל לא נראה שמדובר באיזו פריצת דרך קריטית שהם סתם-ככה מניחים שתתרחש. (ביקורת בדבר הסתמכות על טכנולוגיה לא קיימת מעוררת אסוציאציה ברוח הדברים של "ההנעה תתבסס על אנטי-כבידה עם מנוע היתוך-קר כמקור אנרגיה עיקרי", וזה לא המצב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהמצאתי את זה. שיט. (זה קרה לי הרבה פעמים.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עומד להכנס לשירות בדובאי די בקרוב: https://www.washingtonpost.com/news/innovations/wp/20... אגב, אני לא חושב שזה באמת הפתרון. עלות האנרגיה גבוהות מדי, לעומת רכב רגיל; ושטח החניה הנדרש גדול מדי. בעיית הפקקים די תעלם כשהתנועה כולה תהיה אוטונומית – פחות תאונות; פחות רווחים בין רכבים (מי צריך לשמור מרחק אם הרכב שלך בולם בתוך מילי-שנייה מתחילת הבלימה של הרכב לפניו, כי הם מחוברים בתקשורת רציפה); חלוקת עומסים מדוייקת יותר בין דרכים שונות (אתה לא בוחר את המסלול); בעתיד הלא-רחוק, הגדלת נפח התנועה בכביש ע"י נסיעה צפופה יותר לרוחב (על כביש דו-מסלולי כיום יכולים לנוע בקלות שלושה רכבים זה לצד זה, אם אין חשש מהתנגשויות בשל נסיעה לא זהירה); פחות זמן לחיפוש חניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שכשהתנועה תהיה כולה אוטונומית הדבר יביא לשיפור עצום בבעיות הצפיפות והפקקים, אבל שמתבוננים במה שקורה סביבנו התחושה היא שלא די בכך, וגם עם השיפור העצום הזה לא נוכל להתחרות בגידול הרב במספר המכוניות. אני זוכר את פתיחת כביש עוקף קריות בסביבת מגוריי לפני זמן לא רב. זה היה מין חולץ פקקים אדיר ששחרר את הפקק הקבוע מהצ'ק פוסט צפונה. אבל היום כשנקלעים לעוקף הזה בשעות העומס בחיפה, נמצאים בפקק. המכוניות ממש עומדות, ומשתמשי הוויז נעים בתוך כל מיני סימטאות בין בתי מלאכה ומוסכים, סמטאות שמעולם לא ידעו שהן קיימות. זה נראה כמלחמה חסרת תקווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתרון הוא תחבורה ציבורית. אבל למה שמישהו ירצה לסוע בתחבורה ציבורית? סיפור, להגיע לתחנת הרכבת, לחכות לרכבת של השעה הנכונה, ולהגיע מתחנת היעד אל היעד הממשי, שבדרך-כלל לא מאוד קרוב לתחנה... אלא ששוב, מכוניות אוטונומיות ישנו את פני התחבורה באופן קיצוני יותר ממה שרובנו משערים כעת. כל סדרה של רכבים אוטונומיים על הכביש הופכת, למעשה, לרכבת מבחינת היעילות התחבורתית שלה; כדי "לעלות על הרכבת" אתה נכנס לרכב האוטונומי ונותן לו להסיע אותך עד לכביש הראשי, שם הוא מצטרף לאחת מסדרות רבות של "רכבות". בחלק מהמקרים, שימוש במשאיות ייעודיות יהפוך את הרכבות הללו ליעילות במיוחד מבחינה אנרגטית, משום שמרבית התנגדות האוויר תטופל על-ידי אותה משאית "קטר". ו"ירידה מהרכבת" היא פשוט התנתקות מהשיירה. התוצאה - הרבה, הרבה פחות פקקים, אם נתיב אחד בכל כביש שמור דו-מסלולי ל"רכבות" כאלה. הנה אחד ההסברים על הטכנולוגיה: https://motherboard.vice.com/en_us/article/autonomous... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, איני חולק על כך שמכוניות אוטונומיות מהוות קפיצת מדרגה בבפתרון בעיית הפקקים, אבל טענתי שבמלחמה עם ריבוי המכוניות וריבוי האוכלוסיה לא יהיה די בכך כי בסופו של דבר מערכות הכבישים מהוות מגבלה והן גם יקרות וגם פוגעות בסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא מה שאתה מתאר זה לא בדיוק "תנועה אוטונומית" קלאסית, לא? כלומר היא אוטונומית במובן שהיא מתנהלת ללא מעורבות אדם, אבל היא לא אוטונומית במובן שיש תיאום בין המכוניות. למיטב ידיעתי (הדלה), כל כלי הרכב האוטונומיים שמוזכרים בחדשות וכו' פועלים באופן עצמאי לחלוטין, בלי תקשורת ביניהם או בקרה מרכזית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אולי "אוטונומי" אינו המונח המדויק כאן, אבל הכוונה היא לדבר הכללי יותר – נהיגה ללא יד אדם. כפי שאני רואה את זה, השלב הראשון יהיה כלי רכב אוטונומיים שישתלבו בתנועה אנושית-ברובה, ובהמשך אוטומטית-ברובה. השלב השני יהיה תנועה אוטונומית עם תקשורת בין הרכבים. זה לא שונה מאוד מסימני איתות, צופרים, ואורות-בלם ברכב הנהוג ביד אנושית: הנהגים מסמנים זה לזה מה הם מתכוננים לעשות. אבל כשהנהגים הם מחשבים, התקשורת יכולה להיות עשירה (ומהירה) בהרבה, ולכן ניתן לשתף פעולה באופן פורה מאוד. השלב הזה יתחיל, למעשה, עוד לפני שהתנועה תהיה אוטומטית ברובה; פרוטוקולים שונים נכתבים כבר כיום, כדי שרכב אחד יוכל לדווח לאחרים על בעיות בתנועה, למשל. השלב הבא יהיה בקרת תנועה (רמזורים, בעיקר) שמשתתפת בדיאלוג. אם רכב יודע מספיק זמן מראש מתי יהיה אור ירוק ברמזור, הוא יכול להתאים את מהירותו כדי שלא יצטרך להאט כלל כשהוא מגיע לצומת; ואם הרמזור יודע כמה רכבים מגיעים מכל כיוון, הוא יוכל לנתב את התנועה טוב יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אפשר יהיה למנוע מהאקרים לשבש את כל המערכת? תקשורת בין המכוניות פירושה שכל אחד יכול להזין מידע למערכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שתקשורת בין הבנקים משמעותה שכל אחד יכול להזין מידע למערכת? תן לטכנולוגיה המודרנית קצת יותר קרדיט מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא שמת לב, אחד הנושאים החמים בשנה האחרונה הוא מה שנקרא blockchain, כלומר שימוש בטכנולוגיות שהתפתחו ממטבעות מבוזרים כגון ביטקוין לשיתוף מידע וחישובים מבוזרים בין שחקנים שונים. אחת היוזמות בתחום היא Hyperledger שנוצרה ביוזמת קרן לינוקס (Linux Foiundation: אוסף של חברות שבמקור התקבצו סביב פיתוח לינוקס. נציגות של חלקים מתעשיית המחשוב, באופן כללי). כמו שהשם מרמז, היישום הבסיסי של זה הוא ledger, ספר חשבונות, מבוזר שכל המשתתפים בו יכולים לסמוך עליו. כי מסתבר שההעברות בין בנקים שונים הן עניין יקר ומסובך גם בעידן האינטרנט. יש כל מיני חיבורים ישירים בין בנקים שונים, אבל העברות בינלאומיות הן עדיין עסק יקר. אז מה אתה צריך היום כדי לדבר עם הבנקים? ואיזה אישורים אתה צריך כדי לקבל כסף מלקוח של בנק כלשהו שאתה פוגש ברחוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, לא שמתי לב, שרשראות הבלוקים הללו לא עברו לידי לאחרונה. לא ברור לי מה אתה שואל בשורה האחרונה ואיך זה קשור לדוגמא שהבאתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הבעיה של שני בנקים (או אולי אפילו כמה עשרות בנקים) שצריכים ליצור ביניהם חיבורים מאובטחים היא בעיה שונה. כך גם הבעיה של חיבור מאובטח בין בנק ללקוח של אותו הבנק (שהגיע לבנק ועבר תהליך מפרך. ולו מצד הבנק). יש כאן שתי מכוניות שפתאום פוגשות אחת את השנייה ואחת צריכה לסמוך על מידע של השניה. כל הקשר ביניהן צריך להיות מהיר. לכן זה דומה הרבה יותר לבעיה של העברת כספים בין אנשים שונים. עובד נהדר במזומן. הרבה פחות טוב בכל מיני שיטות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שזו לא בעייה טריויאלית, אבל אני משוכנע שהיא פתירה בטווח הקרוב בינוני. אני יכול להבטיח לך שעובדים על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדים על זה. כבר שמעתי על יצרן אירופאי מוביל שהסתיר מקרה שבו האקרים הצליחו לפרוץ למחשב המכונית החכמה (לא אוטונומית). נראה לי שקצת מתלהבים מהמהפיכה בטרם הבינו את המשמעויות וחלקן מבעיתות. מי שישלוט במערכת ההיגוי הבלימה וההנעה יכול להפוך את הרכב לכלי נשק. שליטה על הדלתות והחלונות יכולות להפוך את הרכב לתא כלא או בחום הארצישראלי למיקרוגל. וירוס של גוף עויין מסוגל לגרום לאלפי תאונות ואסון בקנה מידה גרעיני. מדובר בשאלות מרחיקות לכת- הרבה מעבר לזיהוי סכנה נתיב ומניעת התנגשות. חשוב מכך, בעיני מדובר בשאלות שיצרני רכב לא אמורים להחליט לגביהן אלא וועדה מקצועית או גוף נבחר. הפתרונות שהיצרנים עובדים עליהם (בהעדר תקן) לא מסתמכים על מבנה היררכי\ מרכזי שדרכו תתנהל התנועה. להערכתי כל יצרן עסוק במוצר או במשבצת שלו וההבדל בגישות יקבע בסופו של יום את סוג הפתרונות. A- מחשב מרכזי שמנתב את כלי התחבורה בזמן אמת. מערכת שתניע דמויי קרונות או חשמליות, תמנע התנגשויות (שימוש במסלולי תנועה קבועים) פקקים ותכפה מסלולים בהתאם לצורך. B- רשת "שטוחה" שבה כל רכב אוטונומי מתנהל כראות עיניו (או העדפת בעליו) והנסיבות בהתאם למגבלות מוטמעות והמידע מהרשת. תנועה עצמאית לכל כיוון ובכל כביש. מערכות מחשוב שונות לכל יצרן. הביזור באפשרות B עמיד יותר בפני אסון קולוסאלי (פריצה לכל החשבונות בכל הבנקים). מצד שני מערכת מקולקלת עלולה לסכן את הנוסעים והסובבים וכנראה שתתקע את כולם בפקק להרבה זמן. אפשר להמשיך עם הדוגמאות עד אחרית הימים וגם כדאי לחשוב אם יבואני הרכב מסוגלים לספק ולתמוך בפתרון עצמאי. הרי לא נפנה למוסך אם הותקן עדכון תוכנה כושל. ומי יבדוק גרסאות ויחליט מה מותר ומי ידהר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב, לאחרונה אני יותר ויותר נתקל (ומשתמש) באמצעים מקוונים להעברת מזומנים - העברה בנקאית1, אפליקציות סלולריות כמו Bit וכדומה. אז נראה כרגע שגם בין אנשים זה מתחיל לעבוד לא רע. 1 כך שילמתי לאחרונה לאינסטלטור שלי, והוא שלח לי קבלה בוואטסאפ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מספר מערכות שומות. הן מסתמכות על רישום אצל ספק מרכזי ועל שליטה של הספק המרכזי על אותה המערכת. האם זה מה שיקרה בתחום התחבורה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד חזון למועד. רחפן אמנם מצמצם מאוד את הצורך בתשתית (אינו דורש כבישים למשל) אבל יש בו המון סיבוכים טכנולוגיים שטרם ניפתרו. יתכן שעוד 200 שנה הוא יהיה פתרון אולטימטיבי. לא חושב שבעיית הרמת המשקל היא בעיה שלא ניתנת לפתרון: אחרי הכל כלי רכב אישי לא אמור לשאת יותר מ- 200 קילוגרם (משקל נוסע בודד+50 קילו מטען+משקל רכב) , רק שזה עוד סיבוך טכנולוגי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
200 שנים בעידן שלנו הם זמן אדיר, וממש מגוחך להעריך איך תיראה הטכנולוגיה אז. אילו סיבוכים לא נפתרו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי פחות מ- 200 שנה, אבל 200 שנה זמן ריאלי ריאלי אם זוכרים שרכבים עם מנוע בנזין-סולר ניכנסו לשימוש לפני כ- 100 שנה והטכנולגיה שלהם לא שונתה באופן רדיקלי (היו שיפורים אבל רק במקצה שיפורים של אותו הדבר). לגבי סיבוכים יש רבים ולא בא לי להכנס לפירוט. מישהו הזכיר למעלה איזשהוא חיזוי שמוזכרים בו סיבוכים רבים נסה לקרוא שם. יש להערכתי סיבוכים שלא הוזכרו שם אבל לא רוצה להיכנס לפירוט, אזכיר רק שניים: א. תעשיית הרכב המסורתי עשויה להתנגד ולגרום להשהיית פתרונות תחבורתיים שעוקפת אותם, זו תעשיה שיש לה לובי לכן יכולה ליצור רגולציה שתשהה מעבר לרכב אווירי בשימוש הצוני. ב. בישראל למשל – תעשיית הרכב היא מקור למיסוי כבד וממשלות כמו ממשלת ישראל יעכבו התקדמות כזו מחשש לירישה במיסוי (שוב באמצעות רגולציה מופרזת). ==== אני חוזר על ההסכמה שלי שתעבורה אווירית עשויה להיות הרבה יותר יעילה מתחבורה קרקעית מכיוון שהיא מוזילה מאוד את עלויות התשתית. לדוגמא: כלי רכב אוויריים קטנים יוכלו לחנות על גגות ולנוע מגג נקודת ההתחלה לגג נקודת הסיום (יתכנו עוד פתרונות לחניה), השימוש בכבישים ירד מאוד ולפיכך אנשים יוכלו לגור עשרות קילומטר מהיעדים שלהם (ולמרות זאת זמני הנסיעה יהיו קצרים יותר ממה שהם היום). אבל עד אז — יצטרכו לפתור המון בעיות טכנולוגיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחילה היו מרכבות הסוסים. אני בטוח שהיה תהליך של שכלול שלהן, אבל זה ממש לא משנה כי הן הוחלפו ע''י המכוניות עם מנוע הבעירה הפנימית, כשפרק ביניים ביניהם היה מנוע הקיטור ששרת פעם את הרכבת עד שאף הוא הוחלף במנועי בעירה פנימית, עוד לפני שעבר לשרת את המכוניות. היום יש כבר מכוניות עם מנוע חשמלי שפיתוחן הפך ריאלי עם התפתחות המצברים האיכותיים, ואין לי ספק שהמכונית החשמלית תחליף באופן מוחלט את המכונית עם מנוע הבעירה הפנימית. כלומר ההתפתחות לא מתרחשת ע''י שכלול המוצר הקיים אלא על ידי מהפיכה שמחליפה אותו במשהו אחר לגמרי. אשר לרחפנים האוטונומיים אין שום מכשול טכנולוגי מהותי שיפריע לכך. הכל כבר קיים. הדוגמאות לסיבוכים שאתה הבאת הם בכלל לא טכנולגיים, אלא סיבוכים בירוקרטיים ודומים. על אלה מתגברים גם כן אם החלופה מאד אטרקטיבית. כך זה היה תמיד, ומן הסתם כך יהיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיות הטכנולוגיות אינן רק ברמת החומרה אלא בעיקר ברמת ההבקרה על החומרה. לדוגמא: בעיית החומרה של מטוסים ניפתרה עשרות שנים לפני האחים רייט (כלומר היו מנועים מספיק חזקים כדי לקיים כוח עילוי שיחזיק את המטוס באוויר) אבל - למרות זאת - המטוסים היו מתרסקים מספר שניות לאחר ההמראה כי לא בנו מערכת בקרה יעילה על התנועה שלהם. מה שהאחים רייט עשו היא תיכנון ובניה של מערכת בקרה על התנועה שתימנע איבוד יציבות התנועה באוויר. עכשיו תחשוב על מצב בו נחילים של עשרות אלפי כלי רכב אוויריים נעים זה ליד בנתיב ווירטואלי שאינו מסומן בבירור. צריכים למנוע התנגשויות בתוך הנחיל. זו סיבוכיות מיחשובית איומה ונוראה. יקח עשרות שנים למצוא לה פתרון ריאלי, זאת אפילו בתנאים אופטימליים. תסתכל בסרטונים על רובוטים "דמויי אדם" ותראה שלמות ההשקעות הגדולות הקואורדינציה של התנועה שלהם פתטית. ניהול נחילי כלי תנועה אווירית של עשרות אלפי כלי רכב היא בעיה מסובכת בהרבה. כבר אמרתי שיהיו גופים רבים בעלי אינטרסים כלכליים שנישכרים ממצב התנועה הקיים. היום גופים כאילו משפיעים על התנהלות השלטון. אין מה להשוות בין כוח ההשפעה הפוליטי של חברות לכירכרות לבין כוח ההשפעה שיש לחברות תחבורה מודרניות. לכן מצב אופטימלי לפתרון הבעיות הטכניות הסבוכות (שדורש תיקצוב וחקיקה) - לא יתקיים שנים רבות. אני מעריך שפתרון ריאלי יקח בין 100 שנה ל- 200 שנה. עד אז כלי רכב אוויריים יהיו בכמות קטנה מספיק כדי שבעיית הקואורדינציה ביניהם לא תתעורר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה טועה כמעט בכל דבר שכתבת אבל אין לי עניין להיכנס לכך עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציפורים עם המוח הקטן שלהן הצליחו לםתור את הבעיה הזאת לא רע בעזרת כמה חוקים (לוקאליים) פשוטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה פרסם הצבא האמריקאי בגאווה סרטון של נחיל דאונים שהתנהל עצמאית "לראשונה". גם בחוקים שנראים פשוטים עלול להסתתר אתגר או סיוט. אין רובוט שיכול לנוע ב-20 קמ"ש על רגליו ולבעוט ב- 150 קמ"ש לכיוון הנכון ואין באופק אף קבוצת רובוטים שתנצח קבוצה אנושית למרות שכדורגל זה משחק של ציפורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואין רובוט שיכול לנצח שחקן אנושי בגו. או שיש כבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גו שחמט וכדומה מסתמכים על מספר פרמטרים קטן. תנועה בשטח עלולה להזדקק להרבה יותר פרמטרים מאשר במשחקי שולחן וזה מסבך את יכולת התיכנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה תכנות? המתכנתים הם חיה נכחדת בבעיות מסוג זה, אין אף מתכנת שמבין איך מחשב הגו מנצח, אין בגוגל מסמך המתאר את אלגוריתם הנצחון בגו, אין איש QA שעוקב אחרי מהלכי המחשב ויכול לאבחן שהוא עשה טעות. המחשב הגיע לבד לדרך לנצח. הבעיה של המחשבים שחקני הכדורגל, היא כפולה גם חומרה (אין רובוט עם יכולות של רגליים אנושיות), וגם תוכנה, אבל הבעיה הראשונה קשה היום הרבה יותר. אם היו למחשב רגליים אמיתיות, וסימולטור טוב להפעיל אותן בו, הוא היה מנצח את מסי ורונלדו מהר מאוד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתכנת הוא, בין השאר, מי שבונה את הסימולטור. מילא כדורגל. נסה לחשוב על אימון של מכונית אוטומטית. צריך לעשות את זה במדינות עולם שלישי כדי לספק לה בשר תותחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש תוכנה מנצחת של משחק גו (כך אומרים לפחות) הרי יש מי שתיכנת אותה. זה שהאלגוריתמים לא פורסמו לא אומר שהם לא קיימים. יש אלגוריתמים שמשלבים שיקולים אלגוריתמים יחד עם אלגוריתמים "אנליטיים" של "לימוד עצמי". האלגוריתמים של "לימוד עצמי" אינם עוסקים בשאלה מהסוג "למה זה עובד" (בשאלה "למה זה עובד" דנים האלגוריתמים האנליטים. האלגוריתמים של "לימוד עצמי" מסיקים ממספר עצום של נסיונות מה עובד טוב יותר (לא שואלים למה זה עובד טוב יותר אלא עושים רק _מבחן תוצאה_. נאמר, עושים מליון ניסיונות ב"מרחב נסיונות שמוגדר על ידי מעט מאוד פרמטרים, זאת כאשר הערכים של הפרמטרים חופשיים לבחירה". רואים לפי התוצאות איזה נסיון הצליח יותר. הניסויים הם על ידי ששני מחשבים משחקים זה עם זה בלי התערבות מבחוץ, הותרת המשחק למחשבים בלבד ללא התערבות מאפשרת המון נסיונות. אחר כך, בהמשך למציאת מסע או קונפיגורציה שזכו להצלחה (במבחן הניסויים הרבים) — משקללים ניסויים נוספים. כך פותחו משחקי מחשב מסוג שש בש ומסוג שחמט. מה שציינתי בתגובה קודמת הוא שכאשר מדובר בנסיעה יש המון פרמטרים וזה מה שמקשה על פיתוח תוכנה בשיטה של "לימוד עצמי". אבל כרגע הניסויים די מעודדים לגבי הצלחה בעתיד. לגבי רגליים של שחקני כדורגל, זה לא קשור. הרכבים הרובוטים משתמשים באותה טכנולוגיה של תנועה כמו שיש לרכבים רגילים, אין שם רגליים אלא רק גלגלים וכן צירים שעליהם מורכבים הגלגלים ועוד שלד ראשי שעליו מותקנים הצירים של הגלגלים. (באופניים דו גלגליים אין צירים שמופרדים מהשלד הראשי, יש סידור אחר. בכל מקרה רגליים אינם רלוונטים כרגע לרכבים של הסעות, הטכולוגיה היא של גלגלים. רובוטים עם רגליים קיימים אבל הם לא רלוונטים לתחבורת המונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יכול לענות בפירוט (במיוחד מכיוון שאני כותב בטבלט וזה עינוי קטן). רק שתי הערות : (1) תנועת ציפורים באמצעות כנפיים ומשקל סגולי נמוך אינה פתורה בכליעד היום בכלי רכב אוויריים. (2) הצפיפות בתוך להקת ציפורים נמוכה יחסית אם מביאים בחשבון את הגודל של כל ציפור ואת מהירות התנועה שלה (אני צריך להגדיר כאן מושג מכני-מתמטי חדש שאקרא לו _צפיפות דינמית_ אבל אני מסתפק באיזכור של גודל הציפור ומהירות תנועתה שהם פרמטרים בתוך הגדרה כזו, גם המשקל הסגולי של ציפורים יכול לשמש פרמטר לעניין הצפיפות הדינמית שהרי משקל סגולי נמוך פירושו הפחתת כוחות התנע המופעלים על כלי התחבורה כאשר מנסים לתמרן תנועה של כלי כזה). הנמר גם הפנה אותך לקשיי מימוש עכשוויים בניהול נחילי רחפנים. לכן האופטימיות שלך בנוגע לפתרונות טכנולוגיים לבעיית הצפיפות בנחילי תנועה כנראה אופטימיות מוגזמת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |