 |
|
 |
||
|
||||
 |
"כשהמרכז והשמאל ממשיכים לדבר בשפת רגשות האשמה, הזעם הציבורי יתנקז במידה גוברת לא לתמיכה במי שיעץ לנקוט זהירות בנושא הגירה ואסימילציה, אלא לתמיכה במי שהטיפו שנאה בימין הקיצוני. המחיר של ההתחסדות הליברלית ארוכת השנים יבוא בדמות מרין לה פן, או מהדורה קצת פחות ליצנית של דונלד טראמפ. הפחד לבקר מוסלמים מחשש להיראות איסלאמופובים סופו שהוא פותח את הדלת לאיסלאמופובים של ממש. יש אם כן טעם לחשוש שמי שסיפרו לעצמם שהם עוזרים ל"אחר" על ידי מירוק מצפונם והכחשת המציאות, לא עשו לו שירות טוב במיוחד, לא לעצמם ולא לו." (גדי טאוב נזהר מללכת על כל הקופה) ____________________ ועוד משהו בהזדמנות: בילדותי קראתי את "הלב". באחד הסיפורים היותר מרגשים1 שם, מתאר הילד המספר כיצד ארח את בן כיתתו העני שהתייתם לאחרונה. למראה התלהבותו של האורח מהמשחק ברכבת הצעתוע השווה שלו, החליט המארח בדחף של הרגע להעניק לו אותה במתנה. ההורים, שהיו עדים למעשה, מאד התגאו בו. גאווה כנ"ל הציפה גם אותי, כשכבוד השר אורי אריאל, באצילות דומה, העניק את הצעצוע השווה של מכון וולקני לראש ממשלתה העני של רוסיה. 1 ... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מלת השנה של מלון אוקספורד: פוסט-אמת - |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזהרו בבני עניים-כי מהם תצא תורה ו/או מלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ועדיין נותן חיזוי לא רע של המציאות כפי שהתגלתה לעינינו בשבוע שעבר - לא רע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_____ אכן נדיבותו של השר מחממת את הלב. אני בטוח שהשר הנדיב, שכל כולו אצילות וענווה של משרת ציבור נאמן, לא יתנגד לממן מכיסו האישי את המתנה היפה הזאת ואף להוסיף ולפצות את מכון וולקני על העיכוב במחקר. כי אחרת תצטרך להחליף את האנלוגיה מ"הלב" באחת אחרת מרשומות בתי המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_______________ לא התייתם. הוא מארח את פרקוסי, שהלוואי שהיה יתום - כי אבא שלו שותה לשכרה ומכה אותו. ולאנריקו היה את הדחף-של-רגע, אבל ידע שלא יוכל לתת אותה ללא רשות מאביו. למזלו, בדיוק באותו הרגע אביו העביר לו פתקה, "הרכבת שלך מוצאת חן בעיני פרקוסי, ולו אין צעצועים. מה אומר לך לבך?" אז אני לא יודעת אם היית ציני, אבל אם נשווה את אורי אריאל לאנריקו - ה"אנריקו" אריאל דנן נתן את הרכבת של השכנים ולו שלו, ומבלי קבלת רשות מהוריהם, ואף מבלי לשאול אותם, וללא שמץ של מודעות לעובדה שהרכבת שלהם משובצת בפנינים, ושהשקיעו בה את כל הונם. ול"פרקוסי" הרוסי לא חסרים צעצועים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |