|
||||
|
||||
המאמר אינטיליגנטי, נעים לקריאה, ולמרות אורכו הוא קולח ומצליח לשמור על עניין ותאור ממצה של הנושא. הבעייה היחידה בו היא...המחקר המוזכר בסופו. נראה לי שכדי להגיע למסקנה כלשהי, ראוי היה לעבוד עם קבוצה גדולה בהרבה של ילדים, לאורך זמן, תוך הסתמכות על מידע נוסף על זה שהם כותבים בשאלון - לכל הפחות, תוך תשאול פעיל ע''י חוקר. הרי רמת השונות באוכלוסיה כה גבוהה, והתקופה הנוכחית אינה זו שבה מורגלים הילדים, כך שהמסקנות אליהן הגיע המחקר נראות לי קצת נמהרות. רצוי להשקיע קצת יותר עבודת שטח לפני שפונים לחיפוש הסברים וליצירת תאוריות. |
|
||||
|
||||
מחקר זה היווה מחקר גישוש הואיל והמחקרים עד כה יצאו מנקודת ההנחה שהשפעת כל אמצעי התקשורת חד המה (כלומר שלטלוויזיה, לקולנוע ולמחשב אותה השפעה). התיאוריות שנסקרו הן תיאוריות שפותחו לפני שנערך המחקר. כמו כן, ציינתי בפירוש בסוף המאמר כי המחקר האופטימלי יהיה מחקר אורך פסיכולוגי (למשל מבחן TAT למדידת האגרסיביות של הילדים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |