אני מעוניין להביא כאן שנית תגובה 68067
שכתבתי לאחרונה בעניין ירקוני ושות', בידיעת חדשות האייל שהוקדשה לנושא:

------

האמת?
אני אשמח למדיניות של "סתימת פיות" האמנים בכל הנוגע לפוליטיקה, לפחות כשאמור הדבר במתן ראיונות.
האם עצם היותו של אדם זמר, פסל, צייר, במאי, מלחין, משורר, סופר או טייס קרב גורם לאיזו תובנה יתרה בענייני פוליטיקה או מוסר? או צדק? או כל דבר אחר שאינו האמנות עצמה?
בדרך כלל ההיפך הוא הנכון. ואם רוצה אותו אמן לעסוק בעניינים הנ"ל, יואיל בטובו ויעשה זאת במסגרת אמנותו - ישיר או יכתוב שירי מחאה, יצייר עמודי אש ותמרות דם, יסריט את המלחמה ותוצאותיה, יחבר ספרי משל ושנינה או יטוס לתוך מגדלי עזריאלי.
אבל אם אתה שר "כלניות כלניות", מה לך כי תלין בפומבי על המצב הפוליטי? במה שונה דעתך מזו של הסנדלר השכונתי? ואם אתה מביים
סיפורי אהבה, למי אכפת בדיוק מה דעתך על הממשלה? ואם אתה זוכה בפרס נובל לספרות, כיצד הופך אותך הדבר למומחה לענייני המזרח התיכון?

אם רוצים האמנים למחות, הרי שהם יכולים לעשות זאת אמנותם או באמנותם, ואת העיתון להשאיר לפוליטיקאים. לאלה האחרונים אין שום עיסוק אחר ממילא.
אני מעוניין להביא כאן שנית תגובה 68068
מה לגבי אנשים כצ'יקי ארד, שמשלבים בין השניים? גם מוחים במסגרת אומנותם אבל גם בראיונות לתקשורת כמו זה למשל: דיון 876
כעקרון, הדבר נראה בעיני 68078
סביר הרבה יותר מאשר המקרה אותו אני מציין, אם כי גם אז איני רואה סיבה טובה (מעבר לרייטינג, כמובן) לעסוק בהם מעבר ליצוג אותו יקבלו פועלים מוחים, מנהלים מוחים או מיליונרים מוחים...
עם זאת, ביחס למקרה הספציפי של מר ארד, חוששני כי עלי להביע הסתייגות עזה מדרך פעולתו של זה ומ-''אמנותו'', שכל כולה אינה אלא כלי המשרת את היותו ''סלבריטי'' כזה או אחר, והנה (על פי הדוגמאות ממנה אותן שמעתי וראיתי) נטולת כל ערך אמנותי שהוא.
אני מעוניין להביא כאן שנית תגובה 68085
האם, לדעתך, לסנדלר השכונתי אסור להתבטא בכל הנוגע לפוליטיקה?
להיפך. שיתבטא כמה שהוא רוצה. 68141
אני שואף למצב בו התקשורת תתיחס לדברי האמן בדיוק כמו אל דברי הסנדלר. במחשבה שניה, אשמח אפילו ליותר מכך: כי התקשורת תתיחס לדברים רק אם הם מעניינים או מביעים עמדה חדשה ומרעננת כלשהי, ואם אפשר כי גם תהיה חפה מטמטום - תהיה כוסי מלאה.
יכול אדם לחלום...
להיפך. שיתבטא כמה שהוא רוצה. 68206
מילא זמרים (שכבר מזמן שודרגו לעמדת "מיטב האמנים" כולם), אבל מה לגבי זה שכל סופר בישראל הופך מיד לאיש רוח ובר-סמכא בשאלות של מוסר ומדיניות?
ודאי שמת לב כי הקפדתי להתייחס 68256
לאמנים בכלל. התופעה אמנם בולטת מעט יותר אצל זמרים מפורסמים, אך בהחלט כיוונתי לכלל האמנים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים