|
||||
|
||||
צריך להוריד את כמות המלח ברוב החטיפים הפופולריים בצורה דרסטית ובאופן דחוף. מי שאוהב חטיף מסויים (מי לא?) ימשיך לצרוך את המותג ומי שמחפש מלוח יותר שיתכבד בכפית מלח. לתפיסתי השיקול הכלכלי של תאגידי המזון לא אמור לעניין את משרד הבריאות. גם לא הלוביסטים והפחדות בדבר הפיטורים שיתרחשו כתוצאה מירידה במכירות. בעלי התפקידים במשרד מקבלים תשלום כדי לשמור על בריאות הציבור ואם צריך (בוודאי שצריך) שיפרסמו אזהרות מפני מאכלים מזיקים שכיחים יומם ולילה. ילדי ישראל משמינים בקצב מבהיל. אצלנו בשכבה היה שמן אחד או שניים והרוב היו רזים. כיום בכל שכבה יש כעשרה שמנים וכעשרה רזים. השתיקה הממושכת של משרד הבריאות בכל הנוגע לפיצות והמבורגרים וגלונים של קטשופ מתוק שילד ממוצע מחסל בשנה מעידה שהמשרד כושל. |
|
||||
|
||||
מי שאוהב חטיף מסוים, אוהב אותו בגלל הטעם הנוכחי שלו. כשהטעם ישתנה, אין הכרח כי ימשיך לצרוך אותו. לדוגמא: לא כל מי שאוהב קוקה קולה, ישתה קולה זירו. השיקול הכלכלי אולי לא אמור לעניין את משרד הבריאות, באם שר הבריאות משחק אותה ראש קטן ואומר כי הוא אחראי רק על הבריאות בלבד. אבל אחריות לאומית כחבר בממשלה, צריכה לקחת בחשבון את השיקול הכלכלי וההשלכות הכלכליות שיהיו לשינוי בסדר גודל שכזה, על תעשיה בסדר גודל שכזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |