 |
|
 |
||
|
||||
 |
סילבי קשת מתיחסת היום למקרה ומשווה בינו לבין האמירה הגזענית של נעמי שמר כנגד הערבים, שעליה הגיב רק נחום ברנע. אף אחד אחר לא הזדזע ולא עשה סיפור מהענין (כמו שהיה צריך להיות במקרה זה). ומדבריה:"ההתנפלות הנבזית, האיומים, החרמות והביטולים על כלת פרס ישראל האחרת, יפה ירקוני, בגלל דברים שאמרה בראיון לגל"צ ביום העצמאות, מוכיחים איזו אווירה פנאטית, מטורפת, פראנואידית, צדקנית וציידת מכשפות מתרחשת כאן". ואכן, גם כאן יש אנשים המזדעזים משימוש בביטוי ערבי, ואחד מהם אף מוצא בזאת הצדקה למק'קארתיזם של גדעון עזרא, אבל ספק אם מדיבורי טרנספר או גזענות היו מזדעזעים ומגיבים כך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קצת אחרי מלחמת ששת הימים קשת פרסמה רשימה בשם "מה זה זמן אצל ערבי?" מונולוג אירוני הפוך על הפוך, של תושב הגדה שמאגד את כל הסטראוטיפים והניורוזות הישראליות "מה זה ירדן? ומה זה ישראל? זה שני חמורים באורווה אמריקאית אחת" "לכם בוער הזמן. לנו לא. ואנחנו לא נחכה אתכם מאה שנה, כמו עם הצלבנים...ואנחנו לומדים את זה ממכם...ונשתמש בנשק שלכם...אני באופן אישי שונא את הפתח...אבל הם מחזירים לי את הגאווה של ערבי...אבל רק אם הפתח יהיה חזק, אולי יבוא שלום." "לא הצלחנו שלוש פעמים? מעליש. לנו יש הרבה מליונים. 1948 היה בשבלנו כמו אפיריטיף ו-1967 כמו קוקטייל-פארטי. זה לא הסוף. זה רק ההתחלה. ואתם - עם הכיבוש הגדול שלכם - אנחנו מתישים אתכם." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותרת ב''סוף הדרך'' של מעריב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |