|
תחושת הבטן הראשונית שלי אומרת שיש הבדל בין הבחירה להגר בגלל מצב בטחוני, לבין הגירה בגלל סיבות מצפוניות. (נניח שאני מסכימה עם ההגדרה הזו...)
אני צריכה עוד לחשוב על זה למען האמת.
אבל האם ההתייחסות אל יורדים כאלו בוגדים נובעת מקנאה? אני לא חושבת. קנאה על שום מה? על כך שהם עוזבים ואני לא? אני מאמינה גדולה מאד בחופש הבחירה. לכן גם אינני דוגלת ב"יורדים" או "עולים". אני תופסת את זה כהגירה, ולכן גם לא רואה בכך שום פגיעה אישית בי. גלעד מאמין שיהיה לו טוב יותר בארה"ב/אנגליה/צ'כוסלובקיה/גרינלנד? שיבושם לו. אני לא רואה את עצמי גרה בשום מקום אחר. בדיוק כמו שחברות שלי רוצות לעבור יום אחד דירה לאיזו עיר, ואני רק מתחלחלת מהמחשבה של להיות מוקפת בבטון.
אבל מה אני יודעת...
|
|