 |
|
 |
||
|
||||
 |
כותב הכותב המכובד על "עוולות המוסריות שמבצעת ישראל...". ואני קורא ולא יכול שלא לתהות מהו אותו מוסר עליו הוא מדבר. יכול אני להעיד על עצמי שהמוסר שלי הוא מוסר עצמי, היינו, הדאגה לעצמך מעל הכל כאשר דאגה לסובבים אותך נעשית כנגזרת מהדאגה לעצמך (ע"ע יחס גורר יחס, הגננת שולה). לפי המוסר הזה, תוכל לומר שראשית אתה דואג לעצמך, וכדי לדאוג לעצמך אתה דואג לקבוצה שלך שמגינה עליך כפועל יוצא, כמובן לא תוך כדי הקרבת עצמך. נשאלת השאלה מהו המוסר עליו מדבר הכותב, האם המוסר שלו הוא נגזרת של דת? של התרבות המערבית? מהו אותו צו מצפון על הוא מדבר ויותר חשוב באיזה דרך הוא גובש. האם טוען הכותב כי אני אינני אדם מוסרי? באילו אמות מידה? האם המוסר שלו יותר טוב משלי ומשל רבים וטובים אחרים? אם כן מדוע ועל פי אילו קריטריונים? מתגבש לי הרושם, ויתכן שתאלץ להעמיד אותי על טעותי, שהמוסר עליו אתה מדבר הוא מוסר מערבי טיפוסי. כמובן שאם תסתכל קצת אחורה בזמן ובמקום ולעיתים אפילו בימים אלו ובמחוזותינו אנו, תגלה מוסר ששונה בתכלית מהמוסר שלך ומי אתה שתשפוט מהו המוסר הנכון ומהו לא. לכן, בכלים הלוגיים שבידי, המוסריות שלך לא מסתדרת כלל ועיקר עם ההגיון, כמובן שאולי אני טועה ואז כמובן תוכל להסביר לי את דאגתך העקרונית לפלסטינאים לפני דאגתך לקבוצה שלך, שלמעשה מגינה עליך... עם כל הבנאליות שבביטוי זה, הוא עדין נכון. מעבר לטיעונים הנ"ל, אני שמח שיש אנשים כמוך במדינתנו (ועכשיו כבר לא) שתורמים למה שדובי דיבר עליו - היכולת שלנו להסתכל על עצמנו במראה כמדינה דמוקרטית, שיש בה פלורליזים וריבוי דעות. אוסיף בהערת שולים תגובה לדבריה של אסתי, שלדעתי דבריה מסתדרים הרבה יותר טוב מאשר טענות הכותב. אישית אוסיף שאם הייתי עוזב את מדינת ישראל היה זה מסיבות אלו שהעלתה אסתי, שהן, אומנם נשמעות פחות טוב, אבל הרבה יותר נכונות, לשיטתי כמובן. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |