|
||||
|
||||
גילעד רשם כל כך הרבה שאיתו אני מסכים ואם זאת כל כך הרבה שלו אני מתנגד. השאלה הראשונית שעלתה לי כאשר רק קראתי את הכותרת הייתה עם כך מה הייתה אותה נקודה, מה היה הדבר שבסופו של דבר הצליח לגרום לגלעד לעזוב את מדינתו. אני לא חושב שקיבלתי תשובה לנושא זה. ואם זאת במאמר הכתוב היטב ישנם דברים רבים המפריעים לי ודברים רבים שאיתם אני מסכים, שאלו אותי פעם אם אני ימני בדעותי או שמאלני? עניתי גם זם וגם זה. נאמר לי כי הדבר לא יתכן. אולם אולם מקריאה שנית של המאמר מסתבר כי יתכן מאוד כי אני כזה וכזה. בפסקה הראשונה גלעד מזכיר את הדברים הרבים שיש לו, וגם אני בקריאה ראשונה אמרתי לעצמי, אכן בר מזל שיש לו כה הרבה דברים טובים, אולם בקריאה שניה הבחנתי שחסר לי משהו, אותו המשהו אינו הדירה או הרכב, הוא אפילו אינו ההצטיינות בלימודים, כל אילו הן בעצם אופציות של כלכלה שהגיע מבית אב או אם ואו שנוצרה באמצעות אותו האדם לבד, אולם כל אילו שאינם בעיני ככליפת השום. הדבר הראשון שעלה בראשי היה אחד הפרקים של סידרת הטלויזיה זהוזה, שבו הם שרו עד כמה טוב להיות עני, וברגע זה הפכו כל טיעוניו של גילעד לכמה טוב היה לא פה לחסרים מאוד בעיני. הדברים היותר חשובים לי אשר לפעמים יותר כואבים לי לא הזכרו פה, כאשר חלקם הקטן הוזכר בנוגע לביטחון המדינה (כמובן שבצורה מופשטת ביותר) אולם לא הוזכר פה הרבה דברים שונים אשר הופכים אותנו לישראלים, אשר בחו"ל ניתן לזהות אותנו על פי הם באותה קלות שלעיתים הינה בלתי נסבלת, חלקם טובים יותר חלקם רעים יותר. חסרה הייתה לי הרגשת החום שמקרינים פה אנשים אחד על השני ששונה מאוד מארצות ארופיות, חסר לי אותם המשפט הראשון שכל ישראלי כמעט שואל כאשר הוא פוגש משהו בתאילנד (גולני או צנחנים?) חסר לי המון פרטים קטנים שאותם קשה מאוד להגדיר אבל הם השוני בין הישראלי לאותו הארופאי ואו אמריקאי, שכמעט בכל פעם שניתקלתי בהם בארץ או בחו"ל הבנתי למה אני נשאר ישראלי ורוצה להשאר כזה. באיזו שהיא צורה הפיסקה השניה הפריע לי, אותו הדבר האחד שטען גלעד כי יש לו והוא המצפון, ניראה כי באיזו צורה הוא מאשים את אילו שלא בחרו בותה הבחירה כי להם אין מצפון, אילו שהגיעו מאותו רקע דומה לו, אילו שהשביל כבר היה מונח לפניהם. צר לי אבל אני רואה בעצמי כבעל מצפון ואיני חושב לעזוב את הארץ גם למרות העוולות הרבות שיש בה, אם אעזוב את הארץ יהיה זה מסיבות אחרות לחלוטין שאותן כתבתי במאמר שהתפרסם לפני ימים אחדים ב"ארץ הצבי" ((כבר מותר לציין דובי?)). כאשר קראתי את הפיסקה השלישית שאלתי עצמי ואיך חיי אותו האדם באנגליה או בארצות הברית או ברוסיה , אותן מדינות שעשו ועושות לעיתים כנגד עמים אם בתמיכה ואם בחוסר מאס למנוע את הסבל שסובלים כה רבים בגלל לדוגמה "בן לאדן אחד" . אני ממש לא מצליח להבין את ההבדל בין ארצות הברית הגדולה שבגלל שהותקפה על ידי קבוצה קטנה מאוד של אנשים , תקפה מדינה שלמה, אותה מדינה שכאשר כווית הותקפה על ידי עירק , הזעיקה את כל ארצות העולם הנאור ותקפה את עירק בחמת זעם תוך שהיא פוגעת גם באוכלוסיה אזרחית, ואיש לא אמר דבר, היכן היו כל המצפוניסטים כאשר שנים ביוגוסלביה התנהלה מלחמה חמורה בהרבה, איפה אז היו אותן ארצות מערב ארצות ה"מצפון". לטעון כי יש לעזוב את הארץ בלל סיבה זו? אני הייתי עונה אז , עזוב אבל לך לירח, כנראה ששם תוכל לחיות היטב עם מצפונך. הפיסקה הבאה (רביעית במספר, כמו שניתן לראות אני מחלק את המאמר על מנת שאוכל להגיב על כל פיסקה בניפרד , מה שיוצר מאמר לפחות באורך) אנשים היושבים בחדרם ומסתגרים? תהיה בעיה עם נפשם? צר לי אבל אדם המסתגר בביתו ולא נילחם על העוולות שאת חלקם אתה ציינת , בעיני הוא הגרוע מכולם, אדם שמנסה להתנתק מעולמו, מזכיר את המשל על הצפרדעים והחמאה. זו שלא עשתה דבר בסופו של דבר מתה מאשמתה שלה, אותו הדבר אני אומר לאותם אילו שמסתגרים, צאו הפגינו גם אם דעותכם שונות משלי אולם על תעלמו בביתכם בטוחים כי כל העולם נגדכם ורק אתם יודעים מה צריך לעשות ואיך. פיסקאות 5 6 7 . אתה שואל שאלות ואני כועס שלא עשית דבר, הינה אותו צד שמאלי אצלי שבפלוגה שלי כאשר נעשה דבר דומה נשלחו לכלא מיד וללא רחמים מפקדים וחיילים. התעללות תלויה רק בשתיקת המוסריים שהזכרת בפיסקה 4. אותם אנשים אשר עוצמים את עינייהם וטוענים לא ראינו לא שמענו לא ידענו. אתה יכולת להפסיק את הסבר של אותם פלסטינאים אם היית עושהמעשה, אולם אתה הוא זה שעדיין מכנה אנשים כאילו כ"חברים",אתה הוא זה שאשם במעשה לא פחות מהם עם לא עשית דבר. החוצפה של הישראלי המתעמר בחלשים ממנו, כל כך מרגיזה אותי בכל פעם. ברמאללה במבצע האחרון קיבלו אותם שבויים בדיוק מה שקיבלו החיילים לאכול היחס אליהם היה כזה שברגע שבו הם נאסרו הם ניבדקו על ידי חובש על מנת לראות עם יש צורך בטיפול רפואי כל שהוא. איש לא התעלל בהם איש לא החכה אותם, ואם היה כזה הרי שהוא היה עובר על ההוראות וראוי למשפט, והריני להבטיח לך כי עם הייתי רואה מקרה כזה (אני הייתי לאזור ג'נין) הייתי ללא מחשבות מיותרות מתלונן גם עם הייתי צריך ללכת לדרגות הגבוהות ביותר. עם החזיק אותו הפלסטינאי נשק ואיים על חייל שלנו, הרי שאני רואה בו בר מיתה, אולם מהרגע בו ניכנע הינו אדם ככל אדם אשר יזכה למיטב הדברים שאותם יכול להצבא לספק. וצר לי אבל לקחת עוד לגימה, אני הייתי יורק בפניו, והולך למקום אחר, לא הייתי יושב עם שכמוהו באותו הבאר או הדירה, ובוודאי שלא הייתי שותק. אני לא יודע מה הם עברו אולם אתה יכולת להראות להם את מה שאמורים לראות אנשים נאורים, אתה היית צריך להסביר להם כי עדיין מדובר בבני אדם. אולם בחרת לשתוק משיקולך ואת השיקולים הללו אני לא מקבל. הצבא אינו עושה את האדם כזה, האדם בוחר להיות כחיית השדה או כאדם, וכשם שאני נשארתי אני וסירבתי לראות דברים מסוג זה בצבא, כך היה ראוי עם אותם אנשים היו נוהגים, בשתיקתך עשית גרוע יותר מאשר הם, עזרת להם להבין שהינה עוד אחד שמקבל את הדברים הללו ואין לו בעיה איתם. הפיסקה הבאה כבר מכעיסה אותי. התקשורת, אתה הטוען כי כלל אינך רואה וקורא את התקשורת למעט מעט מאוד טוען כנגדה, אך אתה יודע מה נרדם מה נכתב, החץ של סילבי קשת שנירשם בכל יום שישי האם הוא מוכר לך? מאמרים אחרים אשר נרשמים על הצד השמאלי של המפה. לכל מקרה הטענה כיהתמונה היא שיקרית, צר לי אבל השקר פה הוא לעיני המתבונן בלבד, אינך יכול להביט מהצד ולאמר כי כולם משקרים ורק אתה צודק, זו היא תמוןנה מעוותת שלך במקרה הזה. התקשורת לא אחת מאשימה , והאשימה את קברניתי המדינה בעשרות ומאות עבלות שעשו, כנגד צד זה או שני, כאשר לצד הימני של המפה ולצד השמאלי של המפה יש די שיוויון כוחות, יתכן ובזמן שמתפוצצים מידי יום אנשים ברחובות הארץ , היא אכן מראה זאת יותר, אולם להאשים אותה כך. צר לי הבא הוכחות לכך. לעומת זאת ראה את התקשורת האמריקאית אשר עשתה דבר שונה לחלוטין עכשיו במלחמה נגד בן לאדן, האם מי מהם האז לתקוף את ארצות הברית, האם אותה תקשורת העזה לומר משהו? שתי פסיקאות הבאות. כל עוד אנו בוחרים באותם פוליטיקאים חסרי חזון מהצ הימני של המפה או השמאלי של המפה, מי אנו שנלין על כך. אולם להאשים את הימין בזה זו היא חוצפה, האם לא אהוד ברק הוא שניסה כאשר העם מאחוריו לתת להם את שרצו? האם הסכמי אוסלו לא הגיעו? כשם שהימין נכשל גם השמאל נכשל, אין איש בשמאל אשר יש לו תוכנית מה יעשה בשנים הבאות, ואין איש ימין, אילו זועקים את סיסמותיהם, והשניהם גם כן. פיסקת השר לביטחון פנים. והינה מתחילה אותה תחושת נירדף, בפני מי שהתנפצו אשלויותיו בפניו. אותו השמאל שהיה כל כך בטוח בצידקתו, אותו האחד שאמר בואו ורק ננסה ותראו שיהיה יותר טוב, אז אמר שר שטות, כמו שרים רבים. נו אז. וביילין אמר לשחרר את אחד המארגנים הגדולים של הטרור הפלסטיני, האם יתחיל עכשיו הימין לזעוק? פיסקת הרעיונות. התחושה שהרעיונות הללו כל כך מושרים בעם מפתיעה אותי, לא אני ולא מכרי חושבים כך, להפיך אנחנו חושבים שרואי שימצא הסדר נורמלי לאותן תושבי הדרום הגרים בפחונים (בדואים) אנחנו חושבים כי ראוי מזמן היה להתחיל להשקיע באותם ערבים ישראלים, אולם אנו רואים עד כמה אין לנו ולא היה לנו כבר שנים פוליטיקאי אחד שהינו איש כלכלה, אחד שמבין בנושא ובונה תוכניות לטווח ארוך, אין פה אשמה של ימין או שמאל, או אפילו מרכז, יש פה אשמה של עם שעושה מידי שנה שטויות בעקבות זה שאותם פוליטיקאים שמנסים להבחר מסרבים לנסות אפילו לדבר כלכלה, לתת תוכניות כלכליות יותר רחוקות יותר מובנות, וזה מהסיבה שהם יודעים כי המלחמה באותן אנשים היושבים במשרד האוצר היא אף יותר קשה בעינייהם ממלחמה בפלסטינים, הם יודעים שאין להם תשובות לשאלות שאותם אנשים שואלים, ועל כן אנו מפסידים פה. פסקאות הבאות (אוי זה מתחיל להיות ארוך.) אכן ישנם המון טעויות ויהיו עוד רבות, דרך כלכלה ודרך בית המשפט, אולם הדרך להלחם בהן היא רק מבפנים, ולא על ידי אותה בריחה החוצה. מי יודע כמוני עד כמה קשה להלחם בשלטון לא איכפתי אשר כל אחד בן מלך בו, מי יודע כמוני כמה בית המשפט שווה באמת, ועד כמה "צדק" ימלוך. אך אני עדיין פה מהסיבה שזו המדינה שלי, ואני אלחם בסרטן הקיים בה מבפנים, אני לא רואה מדינה אחרת שבה יהיה לי באמת איכפת, ויתכן שיבוא יום שבו אני אבחר כמוך ללכת ולעזוב, אולם שיקוליך בעיני היום אינם מספיקים בשביל לעזוב את המדינה. אני מסכים איתך שנעשו ונעשות המון טעויות מידי יום, אולם הדרך לעבור לחו"ל בוודאי שלא תפתור את הבעיות, אלא רק תחריף אותן, דרך השתיקה או כל דרך אחרת שבהן בחרת. בנוגע לתפקידך בכל זה אכתוב בפעם אחרת ולו מהסיבה כי כבר רשמתי הרבה, אני ממתין לתשובותיך לשאלותי. או לתשובות אחרים. |
|
||||
|
||||
Roi,
I appreciate your response and the time you spend on writing it and reading my article, but I find it terribly hard to handle such a mass of words and ideas, especially when they are broken to paragraph by paragraph responses. If you could rearrange and summarize your basic points, I would be more then happy to reply. Again, Thank you, Gilad. |
|
||||
|
||||
אני יכול לנסות אולם אני לא מבטיח. קשה להגיב במעט מילים על מאמר שנאמר בו כל כך הרבה. המאמר שלך מכיל בצוכו מספר גדול של נושאים ועל כן התגובה שלי באה בעצם באופן ישיר יחסית לכל פיסקה ופיסקה בו, כמעט עד הסוף. הרעיון הכללי הוא שאני מקבל באיזו שהיא צורה את דעותיך, אולם לא את דרך פעולך. אני אנסה לשאול את מה שכתבתי במספר שאלות מצומצמות, במידה ותזדקק להסבר מפורט יותר על כל שאלה תוכל או לשאול או לקרוא אותו במה שכבר כתבתי. 1. מה היה הקש ששבר את גב הגמל? או למה בעצם עזבת? 2. כאשר רשמת על כל מה שהיה לך ציינת בעיקר דברים כלכלים ופחות דבריים שאינם כך, האם אילו לא יחסרו לך? אהבת הארץ, אהבת האנשים, הסגנון לפעמים הבוטות? מה עם כל הדברים הקטנים שבחו"ל אצתה נזכר בהם ואומר כמה טוב שאני ישראלי? 3. האם אתה מאשים את אילו שכן נימצאים פה בחוסר מצפון? במצפון שונה? 4. שאלה זאת כבר נשאלה על ידי אחרים, יותר מלאן, איפה אתה חושב שהמצב המוסרי כל כך טוב או שונה? 5. למה בעצם לא נילחמת מול העוולות שציינת שעשו חבריך? האם הם באמת חבריך עדיין? 6. טענותיך נגד התקשורת כאשר באותו הזמן אתה טוען כי הינך התנתקת מהתקשורת לא הובנו לי. 7. האם אתה רואה איזה פיתרון מוסרי אחר שבו ניתן היה לטפל בזה שבכל יום התפוצצו מחבלים בארץ? ראה כי בזמן האחרון מאז המיבצע , ההתפוצצויות הפסיקו כמעט לחלוטין. אילו הן השאלות העיקריות שנובעות ממה שנרשם, הן כמובן רשומות בפרוט גדול יותר בתגובה הראשונה. רועי |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |